תיאטרון יהודי (קולוז'וואר)
התיאטרון היהודי של קולוז'וואר (בהונגרית: Kolozsvári Zsidó Színház, במקור התיאטרון היהודי קונקורדיה (בהונגרית: Concordia Zsidó Színház), היה להקת שחקנים שנאסרה הופעתם בתיאטרון ההונגרי מ-1941 כתוצאה מהחוק היהודי השני עד פברואר 1944. ההופעות שלהם נערכו בימי שלישי ושבת ב"בית פועלי הבנייה" (Építőmunkás Otthon), לימים מועדון פועלי הברזל (Vasmunkás). החברים התחלפו לעיתים קרובות עקב זימונים למחנות שרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי).
היסטוריה
על פי סעיף IV של החוק משנת 1939 (הידוע בכינויו "החוק היהודי השני"), "יהודי אינו יכול להיות במאי תיאטרון, מזכיר אמנותי או עובד המוגדר בשם כלשהו שמכתיב את הכיוון האינטלקטואלי או האמנותי של התיאטרון." אחרי תכתיב ווינה, תחולת החוק התרחבה גם לצפון טרנסילבניה, כך שהתיאטרון הלאומי של קלוז'-נאפוקה נאלץ לפטר את השחקנים היהודים שלו.[1]
השחקנים שנשארו ללא עבודה הקימו בפברואר 1941 להקה עצמאית תחת השם "להקת הגיבור" לאחר מכן "פעילות אמנותית קונקורדיה" ואחר כך "התיאטרון היהודי של קולוז'וואר" בראשות שאנדור פורגאץ' ולאחר מכן מיהאי פקטה. שחקנים התקבלו מכל הארץ. בתיאטרון ההונגרי בטרגו מורש היו שלושה חברים יהודים: הרקדן-קומיקאין ינה שוגאר, הסוברט-פרימדונה אלווירה וויטיצקי והקומיקאי בופו מיקלוש סבאדקאי. מפקד הכוחות ההונגרים שנכנסו לעיר אסר על השתתפותם בתוקף מיידי ולכן השלושה נסעו לקולוז'וואר. יוליה אראני, איבויה קניבש ויוז'ף פירדי (פרידמן) הצטרפו לחברה מבודפשט. גם רוז'י בק הצטרפה לצוות. האחרון שהגיע היה ג'רג' קובאץ', דמות מוכרת בתיאטרון ההונגרי של טרנסילבניה, אותו הצליח יאנוש קמני להישאר בתיאטרון הלאומי עד סוף העונה של 1941. גם חובבי אמנות שיחקו בלהקה. התיאטרון קיבל רישיון הפעלה בהתערבותו של יאנוש קמני. קמני דאג לתפעול התיאטרון גם מבחינה כלכלית. בנוסף סיפק להם תפאורות, תלבושות ואביזרים מהתיאטרון הלאומי ההונגרי בקלוז'וואר, בו היה הבמאי וחילק בין כמה השחקנים את הדיבידנדים שקיבל מבנק טרנסילבניה.
תוכנית התיאטרון צונזרה, לא הותר להדפיס כרזות. למרות זאת, נערכו הצגות באופן קבוע, וההצגות פורסמו בעל פה. מדי יום שני קיבלו השחקנים כרטיסי תיאטרון בשווי משכורתם, אותם נאלצו למכור בעצמם עבור 2–3 ההצגות שנערכו בסוף השבוע.
לאחר הקמת הגטו גורשו רוב חברי הלהקה לאושוויץ.
ביבליוגרפיה
- Gidó Attila: Erdélyi zsidó intézmények a két világháború között. Korunk, (2002. április)
- Gidó Attila: Az erdélyi zsidó intézmények identitásformáló szerepe a két világháború között. Korunk, (2004. szeptember)
- Lőwy Dániel: A tiszavirág-életű Concordia zsidó színház. In Kincses Kolozsvár Kalendáriuma. 2016-2017. Főszerk. H. Szabó Gyula. Kolozsvár: Erdélyi Magyar Nemzeti Tanács–Kriterion. 2016. 282–284. o. ISBN 978-973-26-1160-9
- Traseul memoriei evreiești în Cluj-Napoca. www.cluj.travel. cluj.travel arch
הערות שוליים
- ^ A színház igazgatójának, Kemény Jánosnak sikerült ugyan ideiglenes mentességet szereznie Kovács György számára, de csak az 1940/41-es évadra.
39049176תיאטרון יהודי (קולוז'וואר)