תיאו יאנסן

תיאודורוס ג'ררדוס ג'וזף יאנסן (בהולנדית: Theodorus Gerardus Jozef Jansen; נולד ב-14 במרץ 1948) הוא אמן הולנדי. בשנת 1990, הוא החל לבנות מנגנונים גדולים מ-PVC המסוגלים לנוע בעצמם, ובמתואם עם מנגנונים אחרים, הנקראים Strandbeest אשר מהווים פסלים קינטיים המדמים הליכה וממזגות בין אמנות להנדסה. על פי יאנסן "החומות בין אמנות להנדסה קיימים רק במוחנו". חלק מיצירותיו משלבות שערים לוגיים פרימיטיביים לזיהוי התנגשות במכשולים, דוגמת מי-הים.

ראשית חייו

יאנסן נולד בסכוונינגן שבהולנד. הוא ניחן בכישרון לפיזיקה ולאמנות, ולמד פיזיקה באוניברסיטת דלפט לטכנולוגיה. יאנסן עזב את האוניברסיטה ב-1974 ללא תואר. בהיותו בדלפט, יאנסן היה מעורב בפרויקטים רבים שכללו אמנות וטכנולוגיה, כולל מכונת ציור וצלחת מעופפת.

צלחת מעופפת

בשנת 1979 החל יאנסן להשתמש בצינורות PVC זולים לבניית צלחת מעופפת ברוחב 4 מטרים שהייתה מלאה בהליום. היא הושקה מעל דלפט בשנת 1980 ביום שבו השמים היו מעורפלים. אור וקול יצאו מהצלחת. מכיוון שהצלחת הייתה שחורה על רקע שמים בהירים, קשה היה לקבוע את גודלה. יאנסן טען שהפרויקט הזה "גרם למהומה כמעט". הוא אמר שהמכונה מעולם לא נמצאה, ושכנראה היא נחתה אי שם בבלגיה. מאוחר יותר הוא חזר על הפרויקט מעל פריז.

מכונת הציור

מכונת הציור של יאנסן פותחה בשנים 86–1984 בדלפט והייתה פרויקט גדול במקצת מהצלחת המעופפת שלו. המכונה הייתהמורכב מצינור שבקצהו תא אור. כאשר זוהה חושך, המכונה הייתה מתחילה לרסס צבע, ויוצרת צלליות מצוירות של אנשים שעומדים מולה. מכונה זו הייתה מחוברת גם לחתיכת עץ גדולה שחוברה בצורה מוגבהת אל קיר, שם היא הייתה נעה קדימה ואחורה כדי ליצור תמונות דו-ממדיות של כל דבר בחדר.

ה-Strandbeest

Strandbeest שהוצג על ידי יאנסן בכיכר העיר לינץ במהלך Ars Electronica, 2005

Strandbeest בפעולה

מאז 1990, יאנסן יוצר מכונות בשם Strandbeest (משמעות המילה בהולנדית היא "חיית חוף"), שהן מבנים קינטיים נעים, לפעמים מונעי רוח, הדומים לבעלי חיים מהלכים, המתוארים על ידי יאנסן כחיים מלאכותיים. כל הדגמים שלו מבוססים על מערכת של משולשים וחוליות מחברות הממירות את סיבוב הציר לתנועת דריכה של שש רגליים או יותר. עיקרון זה מאפשר ל-Strandbeest לנוע על חול בצורה יעילה בהרבה לעומת נסיעה על גלגלים. תהליך הפיתוח של המכונות קרה בצורה הדרגתית בעזרת טכניקות חישוב אבולוציוניות, מיכולות ראשוניות ועד לדור של פסלים קינטיים שיכולים להגיב לסביבתם במידה מסוימת. לדברי יאנסן, הוא קיבל השראה מרעיון השען העיוור של ריצ'רד דוקינס. יאנסן אמר "אני מייצר שלדים שמסוגלים ללכת על הרוח. עם הזמן, השלדים האלה הפכו טובים יותר בלשרוד מפגש עם האלמנטים כמו סערות ומים ובסופו של דבר אני רוצה להוציא את החיות האלה בלהקות על החופים, אז הם יחיו את חייהם".

הפסלים של יאנסן, שנבנו מצינורות PVC, עץ, יריעות בד ואזיקונים, משתפרים ללא הרף ומתוכננים לתפקד בסביבת החוף החולי בה יאנסן משחרר אותם. הפסלים מסוגלים גם לאגור לחץ אוויר על מנת להניע את עצמם בהיעדר רוח. היצירות המתוחכמות יותר של יאנסן מסוגלות לזהות מתי הן נכנסו למים ואז מסוגלות להתרחק מהם. דגם אחד מסוגל לעגן את עצמו לאדמה אם מורגשת סערה מתקרבת.

פרק משנת 2016 של משפחת סימפסון, " The Nightmare After Krustmas", הציג את Strandbeest ויאנסן אשר דיבב את הקול לדמות המצוירת שלו.

ראו גם

• אלגוריתמים גנטיים – השיטה בה נעשה שימוש בעיצוב רגלי הפסלים

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של תיאו יאנסן

מדיה וקבצים בנושא תיאו יאנסן בוויקישיתוף

• Strandbeest.com - אתר אינטרנט עם וידאו ותצלומים של הפסלים
• Strandbeestmovie.com - סרט תיעודי על תיאו יאנסן מאת אלכסנדר שליכטר - אתר האינטרנט הוא חוברת עבודה עם סרטונים ותמונות
• Theo Jansen </img>
  • "היצירות שלי, צורת חיים חדשה" (TED2007)
• הדמיית דו-ממד בזמן אמת של הפסל של יאנסן באמצעות מנוע הפיזיקה APE
• Strandbeest: תיאו יאנסן מ- Art Futura, 2005
• Theo Janssen Machine ב- Mathcad ב־PlanetPTC

• תיאו יאנסן, ברשת החברתית אינסטגרם

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תיאו יאנסן40357281Q540764