תופעת הענישה על בחירה באימהות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תופעת הענישה על בחירה באימהותאנגלית: Motherhood penalty) הוא מונח שטבעו סוציולוגים הטוענים שבמקומות העבודה אמהות עובדות נתקלות בחסרונות רבים הנוגעים לשכר, לאופן שבו הכשירות שלהן נתפסת במקום העבודה, ובהטבות שהן מקבלות ביחס לנשים בלי ילדים. באופן ספציפי, נשים יכולות לסבול מענישה בשכר על כל ילד, וכתוצאה מכך ישנם מפערים מהותיים בשכר בין אמהות לנשים בלי ילדים אשר גדול לעיתים רבות מפערי השכר במקום העבודה בין גברים ונשים. אמהות יכולות גם לסבול מכך שלמעסיקים במקום העבודה תהיה חוות דעת פחות חיובית עליהן משום שהן פחות מחויבות לתפקידן מעובדים בלי ילדים, פחות אמינות, ופחות סמכותיות מאשר עובדים בלי ילדים. לפיכך, אמהות עשויות לחוות חסרונות במונחים של היכולת למצוא עבודה, שכר, וניסיון בעבודה היומיומית.[1][2][3]

גורמים

פער השכר

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פערי שכר מגדריים

ההסבר השכיח ביותר לענישה על הבחירה באימהות הוא שהלידה וגידול הילדים משבשים את החינוך הפורמלי וההכשרה המקצועית של הנשים שבוחרות בכך.[4] עם זאת, ממצאים מעידים על כך שההבדלים בחינוך וההכשרה בין אמהות לנשים בלי ילדים אינם מסבירים לחלוטין את תופעת הענישה על הבחירה באימהות. בארצות הברית לדוגמה פערי השכר אינם זהים בכל האומה, שכן הם נוטים להשתנות ממדינה למדינה ותחום עיסוק אחד למשנהו. בעוד שפערי השכר פחות בולטים בתפקידי ההוראה והסיעוד, שכן אלה משום שהם ענפים בהן עובדות בעיקר נשים. עם זאת, בענף הבנייה בארצות הברית למשל, הפער בשכר הופך מהותי בהרבה ואף יותר עבור נשים שחורות או נשים היספניות.[5] אם הנשים הללו יהפכו לאמהות, פערי השכר שלהן יהפכו להיות משמעותיים אף יותר, שכן הן יאלצו להפסיד ימי עבודה רבים ולרוב מדיניות החברה תהיה פחות סלחנית כלפיהן.[5]

אמהות חד-הוריות לעומת אמהות שחיות עם בן זוג

לאמהות חד-הוריות יש לא רק קשיים פיננסית רבים יותר אלא גם מחסור באינטראקציה חברתית חיובית ותמיכה חברתית בכוח העבודה. אמהות חד-הוריות חוות גם סבירות גבוהה יותר להתפחות של סיבוכים בריאותיים. אמהות חד-הוריות ניצבות בפני מכשולים נוספים כאשר הן מנסות להישאר במקום עבודה מסוים לאורך זמן בשל הסיכון המוגבר משום שבמוקדם או במאוחר הן יצטרכו לפספס ימי עבודה בשל האתגרים שכרוכים במציאת מסגרות איכותיות, אמינות ובמחירים סבירים לילדיהן.[6]

השפעת גיל האם

גיל האמהות לרוב מהווה תפקיד מכריע במידת ההשפעה של תופעת הענישה על הבחירה באימהות על האמהות. מחקר שבוצע גילה שההשפעות של האמהות מהותיות יותר בגיל צעיר, והן פחות מהותיות כשהאם מגיעה לגיל 40 או 50.[7] לפיכך לרוב עבור אם שבוחרת להביא ילדים בגיל צעיר יותר, הקריירה שלה לרוב תהיה יותר מושפעת מתופעת הענישה על הבחירה באימהות מאשר אמהות שבוחרות לחכות עד לאחר שהצליחו להתבסס בתחום הקריירה. נשים שיש להן ילדים בתחילת הקריירה צריכות לעשות התאמות גדול יותר בחייהן כגון להשקיע פחות זמן ומשאבים בחינוך/הכשרה המקצועית שלהן, ולוותר על יותר הזדמנויות שנקרות בדרכן. לבחירות הללו עשויות להיות השפעה ממושכת בהרבה על מהלך הקריירה של האישה מאשר נשים שבוחרות להביא ילדים רק לאחר שהן התבססו בתחום הקריירה. הולדת ילד בגיל צעיר מחזק את הרעיון של האימהות כמעמד שנובע מבחירה ועלול בשל כך לשקף בעיני מעסיקים שהאישה בחרה באמהות על פני קריירה.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Budig, Michelle; Paula England (2001). "The Wage Penalty for Motherhood". American Sociological Review. 66 (2): 204. doi:10.2307/2657415. JSTOR 2657415.
  2. ^ Anderson, Deborah; Melissa Binder; Kate Krause (2003). "The Motherhood Wage Penalty Revisited: Experience, Heterogeneity, Work effort and Work-Schedule Flexibility". Industrial and Labor Relations Review. 56 (2): 273–294. doi:10.2307/3590938. JSTOR 3590938.
  3. ^ Correll, S.; S. Bernard; I. Paik (2007). "Getting a job: Is there a motherhood penalty?". American Journal of Sociology. 112 (5): 1297–1338. doi:10.1086/511799.
  4. ^ Staff, Jeremy; Jaylen Mortimer (2012). "Explaining the Motherhood Penalty During the Early Occupational Career". Demography. 49 (1): 1–21. doi:10.1007/s13524-011-0068-6. PMC 3272159. PMID 22037996.
  5. ^ 5.0 5.1 Ryder, G. (n.d.). Women at Work: Review of women at work trends of 2016 International Labour Organization
  6. ^ Robinson, L. D., Magee, C. A., & Caputi, P. (2018). Sole Mothers in the Workforce: A Systematic Review and Agenda for Future Work-Family Research. Journal of Family Theory & Review,10(1), 280-303. doi:10.1111/jftr.12249
  7. ^ [1], Kahn, J., García‐Manglano, J., & Bianchi, S. (2014). The Motherhood Penalty at Midlife: Long‐Term Effects of Children on Women's Careers. Journal of Marriage and Family, 76(1), 56-72
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0