תופי בונגו

תופי בונגוס הם כלי נגינה קובני שמקורו ככל הנראה במרכז אפריקה. הבונגוס הם זוג תופי ידיים קטנים, עגולים המחוברים בדופן על ידי מוט קשיח (לרוב הקטן בקוטר 20 סנטימטר, הגדול 25 סנטימטר). הבונגוס פתוחים מלמטה.

בימינו, בונגוס עשויים מעץ או מפיברגלס, עם עור עגל מעובד, עץ או חומר סינתטי בתור ממברנת התנודות. הנגינה בבונגוס מתבצעת לרוב על ידי אחיזתם בין ברכי הנגן (כך שהשוקיים מקבעות אותם משני הצדדים, והתחתית שלהם נשענת על השרפרף עליו יושבים), והטייתם קדימה כך שלנגן נוח לתת מכות קצה (slap) ומכות עם עקב היד (backhand).

המקצב הנפוץ לנגינה על תופי בונגוס הוא קצב פשוט הנקרא מרטילו. בלהקות סון וטימבה, הבונגוסרו (נגן בונגוס) מאלתר עליהם במהלך הקטעים השקטים בשיר (הבתים), ועובר לנגן על קאמפאנה במהלך הקטעים היותר אנרגטיים (ה"קורו"- הפזמון).

בשל הקומפקטיות הרבה שלהם, נוחות ההובלה וקלות הנגינה, הבונגוס הפכו לכלי פופולרי גם מחוץ לעולם הלטיני. בליווי גיטרה או מפוחית, הבנוגוס מאפשרים נגינה בחיק הטבע בלי לוותר על בסיס קצבי. כיום, להקות רבות משתמשות בבונגוס בקטעים מסוימים.