תומאס סטות'ארד
 |
תומאס סטות'ארד (באנגלית: Thomas Stothard; 17 באוגוסט 1755 – 27 באפריל 1834) היה צייר, מאייר וחרט אנגלי.
חייו
סטות'רד נולד בלונדון, בנו של פונדקאי אמיד. הוא נשלח בגיל חמש לקרוב משפחה ביורקשייר, ולמד בבית הספר באקומב, ולאחר מכן בטדקסטר ובאילפורד, אסקס.
כשהוא הראה כישרון לציור, הפך לחניך לציור על אריגי משי בספיטלפילדס (Spitalfields). בזמנו הפנוי ניסה לצייר איורים ליצירותיהם של משוררים שהיו האהובים עליו. חלק מהציורים הללו זכו לשבחים על ידי ג'יימס הריסון, עורך מגזין. לאחר שהמעסיק שלו נפטר, הוא החליט להתמסר לאמנות.[1]
חיים אישיים
סטות'ארד התחתן עם רבקה ווטקינס בשנת 1783. נולדו להם 11 ילדים, מתוכם שישה - חמישה בנים ובת אחת - שרדו מינקות. הם התגוררו בקובנט גארדן עד לשנת 1794, אז עברו לבית בפיצרוביה, שסטות'רד קנה עליו את החזקה.[2]
אשתו נפטרה בשנת 1825. סטות'ארד נפטר ב־27 באפריל 1834, ונקבר בשטח הקבורה של בונהיל פילדס.
קריירה
בשנת 1778 הפך סטות'ארד לתלמיד האקדמיה המלכותית לאמנויות, בה נבחר לעמית בשנת 1792 ולאקדמאי מלא בשנת 1794. בשנת 1812 מונה לספרן באקדמיה לאחר ששימש כעוזר במשך שנתיים.
בשנת 1780 הוא הפך לתורם קבוע ל"נובליסט מגזין", עבורו הפיק 148 איורים, כולל אחד עשר האיורים שלו לספר הרפתקאות מאת טוביאס סמולט, ולשני ספרים של סמואל ריצ'רדסון.[3]
משנת 1786 ייצר תומאס פילדינג, ידידו של סטות'רד, תחריטים בעזרת עיצובים של סטות'ארד, אנג'ליקה קאופמן ושל עצמו. סצינות ארקדיות זכו להערכה מיוחדת. פילדינג הכין את אלה בצבע, באמצעות חריטת נחושת, והשיג איכות מעולה. העיצובים של סטות'ארד היו בעלי אסתטיקה יוצאת דופן.
היסטוריון האמנות ראלף ניקולסון וורנום העריך כי עיצובים של סטות'ארד מונים חמשת אלפים ומתוכם כשלושת אלפים נחקקו. תמונות השמן שלו בדרך כלל קטנות. הצביעה שלו עשירה לרוב וזוהרת בנוסח רובנס, שסטות'ארד העריץ.
הציור "וינטאג'," אולי ציור השמן החשוב ביותר שלו, נמצא בגלריה הלאומית. הוא תרם לגלריית שייקספיר של ג'ון בוידל, אך ציורו הידוע ביותר הוא "תהלוכת עולי הרגל לקנטרברי", בגלריית טייט, והתחריט ממנו היה פופולרי מאוד. העמלה לתמונה זו הוענקה לסטות'רד על ידי רוברט הארטלי קרומק, שהפך לסיבה למריבה עם חברו ויליאם בלייק.
בנוסף לתמונות הציור שלו, עיטר סטות'ארד את גרם המדרגות הגדול של בית ברגהלי, ליד סטמפורד בלינקולנשייר, עם נושאי מלחמה, וירידת אורפאוס לגיהנום (1799–1803); והכיפה של האולם העליון של ספריית עורכי הדין באדינבורו (שלימים הפכה לספריית סיגנט), עם אפולו והמוזות, ודמויות משוררים, נואמים וכו' (1822). הוא הכין קישוטים פיסוליים ואחרים לארמון בקינגהאם, שלא בוצעו בגלל מותו של המלך ג'ורג' הרביעי. הוא גם תכנן מגן שהוצג בפני הדוכס מוולינגטון על ידי סוחרי לונדון, ופרסם סדרה של שמונה תחריטים מהנושאים השונים שעיטרו אותו.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Stothard, Thomas". Encyclopædia Britannica. 25 (11th ed.). Cambridge University Press. pp. 970–971.
- ^ A. C. Coxhead, Thomas Stothard, R.A. : an illustrated monograph, London : A.H. Bullen, 1906
- ^ William Cosmo Monkhouse, Stothard Thomas, Dictionary of National Biography, 1885-1900 Volume 54
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "תומאס סטות'ארד".
29517316תומאס סטות'ארד