תומאס ווטסון (רופא)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוֹמָאס ווֹטְסוֹןאנגלית: Thomas Watson;‏ 179211 בדצמבר 1882) היה רופא בריטי, אשר נודע בעיקר בשל תיאורו את דופק הלם המים אשר מופיע באי-ספיקת מסתם אבי העורקים. שימש נשיא הקולג' המלכותי לרופאים בין השנים 1862–1866.

ווטסון נולד בקנטיסביר, הסמוכה להוניטון שבמזרח דבון במחוז דבון. הוא למד רפואה בבית החולים ברתולומאו הקדוש ובאדינבורו, וקיבל את התואר דוקטור לרפואה מאוניברסיטת קיימברידג' ב-1825. הוא עבד כרופא בבית החולים מידלסקס ב-1827, והיה מרצה לרפואה קלינית באוניברסיטת לונדון במשך שנה. לאחר מכן עבר לקינגס קולג', שם היה מרצה לרפואה משפטית, ובשלב יותר מאוחר לעקרונות הרפואה והעיסוק בה.

בשנת 1833 תיאר לראשונה דומיניק קוריגן, רופא אירי, את המתיחה והתמט של העורקים התרדמניים במטופלים עם אי-ספיקת מסתם אבי העורקים. ווטסון המשיך לתאר את הדופק הנמוש במטופלים אלה, אשר נקרא גם על שמו.

ווטסון התפטר ממשרותיו בקינגס קולג' ב-1840 ובבית החולים מידלסקס ב-1843, וב-1859 מונה לרופא מחוץ למניין. הוא קיבל את התואר ברונט ב-1866, וב-1870 מונה לרופא מן המניין.

בשנת 1857 נבחר לשמש נשיא האגודה לפתולוגיה במשך כשנתיים, ובשנת 1859 נבחר כעמית לאגודה המלכותית. בשנת 1868 נבחר לנשיא האגודה הקלינית של לונדון.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תומאס ווטסון בוויקישיתוף


ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26015417תומאס ווטסון (רופא)