תומאס ארנולד
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. תומאס ארנולד (Thomas Arnold; 1795-1842) היה מחנך והיסטוריון אנגלי. הוא היה מנהל בית הספר ברוגבי משנת 1828 עד 1841, שם ביצע מספר רפורמות בחינוך, שהועתקו על ידי בתי ספר ציבוריים יוקרתיים אחרים. הרפורמות שלו הגדירו מחדש את הסטנדרטים של גבריות והישגיות.[1]
ילדות והשכלה
ארנולד נולד 13 ביוני 1795, באי ווייט, בנם של ויליאם ארנולד, קצין מכס, ואשתו מרתה דלפילד. ויליאם ארנולד היה קשור למשפחת ארנולד מלובסטופט. תומאס התחנך בבית הספר של לורד וויימוט, ורמינסטר, וינצ'סטר וקולג' קורפוס קריסטי באוקספורד. שם הוא הצטיין בלימודים קלאסיים והיה לו משרה במכללה בשנת 1815. הוא היה מנהל בית ספר בלהאם לפני שעבר לרוגבי.
קריירה כמחנך
בית ספר ברוגבי
מינויו של ארנולד לראשות בית הספר ברוגבי בשנת 1828, לאחר כמה שנים כמורה פרטי, שינה את דמותו של בית הספר. אופיו והלהיטות הדתית שלו אפשרו להפוך את המוסד למודל חיקוי לבתי ספר ציבוריים, והיה בעל השפעה חזקה על מערכת החינוך באנגליה. אף שלימדו היסטוריה, מתמטיקה ושפות מודרניות, הוא ביסס את תוכנית הלימודים על השפות הקלאסיות. "כי לדעתו בנים בבית ספר ציבורי לעולם לא ילמדו לדבר או לבטא טוב צרפתית". " מדעי הפיזיקה לא נלמדו מכיוון שלדעתו של ארנולד, "פיזיקה צריכה לתפוס מקום ראשי בתוכנית הלימודים בבית הספר, או שלא תלמד בכלל."[2] ארנולד התנגד גם לנטייה המטריאליסטית של מדעי הפיזיקה, שנגדו את השקפת עולמו שנבעה מהאידיאליזם הנוצרי שלו. תוכנית הלימודים לדעתו צריכה לכוון לתלמיד עם חינוך אנגלי ונוצרי המבוסס על לימוד פילוסופיה נוצרית - מוסרית ופוליטית". [3]
ארנולד פיתח את הגישה של אחריות התלמידים על בית הספר בו הם לומדים והם שמרו על הסדר במוסד. הרומן משנת 1857 מאת תומאס יוז, "ימי בית הספר של טום בראון" מציג דור של תלמידים אשר "יצרו את המסורת של בית הספר רוגבי והווי חיי היומיום בו מעל לחוקי האל." [4]
ארנולד לא היה חובב ספורט גדול, ולכן ספורט לא הפך לחלק מתוכנית הלימודים של בית הספר רוגבי עד שנת 1850. הוא תיאר את מטרותיו החינוכיות כתרופת נפש, התפתחות מוסרית והתפתחות אינטלקטואלית. עם זאת, זה לא הפריע לפייר דה קוברטן בשנת 1886 לתאר אותו כאבי הספורט המאורגן בבתי ספר הציבוריים באנגליה, כולל רוגבי.
כאשר התבונן בקבר של ארנולד בקפלת בית הספר, נזכר שהוא חש כאילו הוא בחן את "אבן הפינה של האימפריה הבריטית". נראה כי קוברטן הגזים בחשיבות הספורט עבור תומאס ארנולד. סביר להניח מכי השפעת רפורמת הספורט, שקוברטן כל כך התרשמה ממנה, התבססה על הרומן "ימי בית הספר של טום בראון" ולא על רעיונותיו של ארנולד עצמו. "תומאס ארנולד, המנהיג והמודל הקלאסי של אנשי חינוך אנגלים," כתב קוברטן, "נתן את הנוסחה המדויקת לתפקיד האתלטיקה בחינוך. זאת הסיבה שעד מהרה, מגרשי ספורט בבתי הספר צצו בכל רחבי אנגליה."
אוניברסיטת אוקספורד
ארנולד היה מעורב במחלוקות חינוכיות ודתיות. ספרו "עקרונות הרפורמה בכנסייה" משנת 1833 קשור לראשיתה של התנועה לשינויים בכנסייה האנגליקנית. בשנת 1841 התמנה לפרופסור להיסטוריה מודרנית באוקספורד.
פרסומים
העבודות הספרותיות העיקריות של ארנולד הן תולדות רומא הבלתי גמורות שלו (שלושה כרכים 42–1838) והרצאותיו על ההיסטוריה המודרנית. לעיתים קרובות יותר נקראו חמשת ספרי הדרשות שלו, שנערכו על ידי מעגל רחב של קוראים.
משפחה ומוות
ארנולד התחתן עם מרי פנרוז, בתו של הכומר ג'ון פנרוז מפנרין, קורנוול. היו להם חמש בנות וחמישה בנים כולל המשורר מתיו ארנולד, חוקר הספרות תום, הסופר ויליאם דלפילד ארנולד ואדוארד פנרוז ארנולד, מפקח על בתי ספר. בת אחת נפטרה בינקותה.
בתו של תומאס הצעיר מרי אוגוסטה ארנולד, הפכה לסופרת ידועה בשמה לאחר הנישואים האמפרי וורד, ואילו בתו האחרת, ג'וליה, התחתנה עם לאונרד האקסלי, בנו של תומאס האקסלי. בניהם היו ג'וליאן ואלדוס האקסלי. ג'וליה ארנולד הקימה בשנת 1902 בית הספר לבנות של פריור, בגודאלמינג, סורי. [5]
ארנולד קנה את האחוזה הקטנה של פוקס הו, ליד אמבלסייד ב"לייקס דיסטריק" בצפון אנגליה, בשנת 1832, ובילה שם הרבה מחופשותיו.
ב־12 ביוני 1842 נפטר שם לפתע מהתקף לב יום לפני יום הולדתו ה -47. הוא קבור בקפלה בבית הספר רוגבי.
רשימת פרסומים
- The Christian Duty of Granting the Claims of the Roman Catholics (pamphlet) Rugby, 1828.
- Sermons Preached in the Chapel of Rugby School, London: Fellowes, 1850 (first edition, 1832).
- Principles of Church Reform, Oxford: Fellowes,1833.
- History of Rome, London: Fellowes, 1838.
- Introductory Lectures on Modern History, London: Longmans, Green & Co, 1842.
- Sermons: Christian Life, its Hopes, Fears and Close, London: Fellowes, 1842.
- Sermons: Christian Life, its Course, London: Fellowes, 1844.
- As translator: The History of the Peloponnesian War by Thucydides, (3 vols.) London: Fellowes, 1845.
- The Interpretation of Scripture, London: Fellowes, 1845.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Winifred Hughes, The Victorian Mirror of History. A. Dwight CullerThe Art and Science of Victorian History. Rosemary Jann, The Journal of Modern History 60, 1988-06, עמ' 374–376 doi: 10.1086/600354
- ^ Lytton Strachey, Eminent Victorians, 1 בדצמ׳ 2000
- ^ Joseph John Findlay, Arnold of Rugby: His School Life and Contributions to Education, University Press, 1897. (באנגלית)
- ^ Arthur Penrhyn Stanley, Thomas Arnold, The life and correspondence of Thomas Arnold, D.D., London : J. Murray, 1877
- ^ Joshua Girling Fitch, Thomas and Matthew Arnold and their influence on English education, London Heinemann, 1897
29517233תומאס ארנולד