תוכניות תעסוקה
תוכניות לעידוד תעסוקה הן תוכניות שמטרתן לסייע לבלתי מועסקים (הן למובטלים והן לפרטים המצויים מחוץ לכוח העבודה) להיקלט בשוק העבודה. לעיתים המדינה היא היוזמת תוכניות אלה ולעיתים מדובר בארגונים עצמאיים.
סוגי תוכניות
ניתן למיין את התוכניות השונות לעידוד תעסוקה על פי מספר חתכים[1], וביניהם:
א. בסיס ההשתתפות בתוכנית - האם ההשתתפות מנדטורית, שאז אי השתתפות מלווה בסנקציות כמו שלילת גמלה, או השתתפות וולונטרית ותלויה ברצון ומוטיבציית המשתתף בלבד; ב. מטרתה העיקרית של התוכנית - האם צמצום ההוצאה הציבורית על קצבאות, צמצום העוני והתופעות החברתיות המלוות לעיתים מצבי חוסר תעסוקה או שדרוג הונם האנושי של משתתפי התוכנית ללא קשר למצבם הכלכלי. ג. אוכלוסיית היעד של התוכנית - האם מקבלי קצבאות, קבוצות אוכלוסייה ממוקדות (נשים חד-הוריות, נגמלים מסמים, מהגרים וכדומה) או כלל אוכלוסיית הבלתי-מועסקים; ד. הגופים המממנים את התוכנית - האם הממסד והממשלה, המגזר השלישי, גופים עסקיים פרטיים, המשתתף עצמו או תמהיל כזה או אחר של כמה גופים יחדיו; ה. מידת האינטנסיביות של התוכנית והרכיבים הנכללים בה - מהו אורך התוכנית ומה הסיוע שהיא מספקת: ליווי בחיפוש עבודה, הכשרה מקצועית, השלמת השכלה או הקניית מיומנויות מסוגלות תעסוקתית, והמשקל היחסי של כל רכיב במסגרת התוכנית; ו. גמישות התוכנית - האם לתוכנית יש מבנה קבוע והמשתתפים צריכים להשתתף בכל הרכיבים, או שהמדובר בתוכנית פרטנית ותפורה על פי צורכי היחיד, כך שלכל משתתף נבנית תוכנית שונה ז. המוקד התעסוקתי של התוכנית - האם הקניית מיומנויות תעסוקתיות ו"כישורים רכים", השלמת השכלה והקניית כישורים בסיסיים, הקניית הכשרה מקצועית ספציפית, סיוע בחיפוש עבודה ובקליטה מהירה בעבודה או שילוב כלשהו בין המטרות דלעיל.
מרכיבי תוכניות
1. אבחון והערכת יכולות תעסוקתיות: לצורך מציאת התוכנית המתאימה למשתתף הפרטני. האבחון כולל סקירת כישורים בסיסיים, תחומי עניין אישיים וחסמים לעבודה. 2. סיוע בחיפוש עבודה ושירותי השמה: מועדוני תעסוקה, איתור מקומות והפנייה למקומות העבודה. או ייעוץ והדרכה בחיפוש עצמאי. 3. פיתוח כישורי עבודה: כישורים "רכים" ומיומנויות תעסוקתיות בסיסיות (כגון לבוש הולם למקום העבודה, עמידה בלוחות זמנים, תקשורת בין-אישית, עבודה בצוות, קבלת הנחיות ומשמעת והעצמה אישית) כישורי חיים (life skills) (כגון שימוש בתחבורה ציבורית ואיזון בין המחויבויות בעבודה לבין המחויבויות המשפחתיות); סדנאות מוטיבציה לחיזוק ההערכה העצמית. לאנשים חסרי ניסיון תעסוקתי מסופקת לעיתים התנסות במסגרת עבודה זמנית - עבודה התנדבותית, עבודה למען הקהילה, או עבודה מסובסדת. 4. הכשרה והשכלה: השכלה בסיסית למבוגרים והשלמת השכלה; הכשרה מקצועית לצורך השתלבות בתעסוקה בסיסית (entry-level employment); הכשרה מקצועית לתחום עבודה ספציפי (occupation or industry specific skills); הכשרה משולבת - השכלה בסיסית בשילוב עם הכשרה מקצועית. 5. שירותי מעקב וליווי לאחר השמה וסיוע בהתמדה בעבודה לאורך זמן.
תוכניות לעידוד תעסוקה בישראל
תשתיות תעסוקה מקומיות שהקימה תב״ת:
- "ריאן" מרכזי תעסוקה לחברה הערבית
- "מפתח" מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים
- "מעגל החיים" מרכזי תעסוקה לאוכלוסיות הרווחה
- "מעברים" תעסוקה במגזר הכפרי
- "רשות מקדמת תעסוקה" מרכזי תעסוקה בפריפריה.
- תוכנית שח"ר בשיתוף עם צה"ל, משלבת צעירים חרדיים במסגרות צבאיות מקצועיות וכך מאפשרת לרכוש ניסיון מקצועי ותעסוקתי תוך כדי מילוי חובת השרות הצבאי.
- תוכנית "חנוך" הפועלת לקידום חינוך והשמה מקצועית לצעירים חרדים שאינם במסלול התורני המסורתי, התוכנית מציעה השלמת כישורי בסיס לצד הכשרה מקצועית ייעודית ובניית מסלול קריירה.
- תוכנית "רמפה" מיועדת לצעירים (18-35) עם מוגבלויות המעוניינים ובעלי פוטנציאל להשתלב בשוק העבודה. התוכנית נמצאת בשלב הפיילוט ומוצעת בחמישה מרכזי צעירי ורשות מקדמת: עכו, כרמיאל, מגדל העמק, יקנעם וטבריה.
- תוכנית "התמחות" לאקדמאים עם מוגבלות במגזר הציבורי.
- "מרכזי הזדמנות"- מרכזי תעסוקה של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים
מדדים ויעדים לתוכניות תעסוקה
בשנת 2017 הוקמה בהתאם להחלטת ממשלה מספר 2594 ועדה בינמשרדית לקביעת מדדים ליעדים לתוכניות תעסוקה. דוח הוועדה המסכם התפרסם בנובמבר 2017 והוגשו לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ולשר לפיתוח הפריפריה,הנגב והגליל. בניגוד להחלטות של ועדות קודמות שהתמקדו רק בתעסוקה, ההמלצות הפעם התמקדו באיכות העבודה, וכללו ארבעה מדדים: רמת שכר, התמדה בתעסוקה, שיעור עובדים במשרה חלקית שלא מרצון למדד קידום העבודה.
מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל עורך מחקרים מגוונים לשם טיוב המדיניות הפעילה בשוק העבודה של ממשלת ישראל.
ראו גם
לקריאה נוספת
- דניאל גוטליב, פלד אסנת וניצה (קלינר) קסיר, מדיניות לעידוד תעסוקה, בנק ישראל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מתוך נייר עמדה- מסוגלות תעסוקתית ועידוד תעסוקה: השלכות למציאות הישראלית, 2009. פרופ' יוסי תמיר ועו"ד זוהר נוימן. קבוצת המחקר במדיניות חברתית, האוניברסיטה העברית, בית הספר לעבודה סוציאלית.
