תבחין נשיפה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבחין הנשיפה אן מבחן הנשיפה הוא תהליך דיאגנוסטי מהיר הנועד לזיהוי הדבקה בחיידק הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori), חיידק ספירלי הקשור במחלות: גסטריטיס, כיב קיבה וכיב פפטי.

התבחין מתבסס על יכולתו של החיידק הליקובקטר פילורי להמיר שתנן (אוּרֵאַה) לאמוניה ולפחמן דו-חמצני. תבחיני הנשיפה מומלצים על ידי הנחיות החברה המובילה כדרך המועדפת והלא-פולשנית לבדיקת המצאות החיידק לפני ואחרי טיפול תרופתי בו.[1][2]

עקרונות ומנגנונים

מטופלים בולעים נוזל אוּרֵאַה מסומן באיזוטופ לא שכיח: פחמן-14 רדיואקטיבי או פחמן-13 לא-רדיואקטיבי. לאחר 10–30 דקות הבאות, בודקים אם האיזוטופ הפחמני נוכח בפחמן הדו-חמצני הננשף. אם כן, משמע שהאוּרֵאַה פורק, וזה מצביע על המצאות אוּרֵאָז (האנזים בו הליקובקטר פילורי משתמש על מנת לפרק אוראה) בקיבה מה שמצביע על נוכחות החיידק.

לשני סוגי האוראה דרוש מִכְשׁוּר שונה. פחמן-14 בדרך כלל נמדד על ידי סינטילציה (נצנוץ) ופחמן-13 מזוהה על ידי איזוטופ יחס ספקטרומטר-מסה או על ידי mass correlation spectrometry.

לכל אחת משיטות אלו נדרשת נשיפה פשוטה לפני מתן האיזוטופים כדי להשוות את התוצאות לאחר מתן האוּרֵאַה עם הפרש זמן של 20–30 דקות בין הבדיקות. הדגימות יכולות להשלח למעבדה לניתוח. לחלופין, ניתן להשתמש ב mass correlation spectrometry כמבחן משרדי כאשר בדיקות הנשיפות נלקחות כל הזמן והתוצאות מסופקות בתוך דקות.

ההבדל בין המדידות לפני מתן האוראה ואחריו נועדו לקבוע האם ישנה הדבקה בחיידק. הערך המתקבל מהבדיקה מושווה לערך סף הנקבע מראש. תוצאות מתחת לערך הקבוע נחשבות כתוצאות שליליות (כלומר, אין חיידק בקיבה) ותוצאות מעל הערך הקבוע נחשבות כחיוביות ומעידות על המצאות החיידק בקיבה. ערך הסף נקבע על ידי השוואה של תוצאות של מטופלים שווידאו שיש להם את החיידק בעזרת שתי שיטות או יותר. הערך הנבחר הוא הערך שנותן את השילוב הטוב ביותר של רגישות וספציפיות לחיידק.

הבדיקה מודדת הדבקה פעילה של החיידק הליקובקטר פילורי. אם אנטיביוטיקה מדכאת את כמות החיידק הנמצא או שתנאי הקיבה חומציים יותר מהרגיל, כמות האוראז הנוכח תפחת.

לכן, הבדיקה צריכה להיות מבוצעת 14 ימים לאחר הפסקת נטילת תרופות נוגדות חומציות (מעכבי משאבות פרוטונים) או 28 ימים אחרי הפסקת טיפול אנטיביוטי.

חלק מהרופאים מאמינים שמאגר של הליקובקטר פילורי בפלאק דנטלי יכולים להשפיע על התוצאה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תבחין נשיפה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ William D. Chey, Benjamin CY Wong, American College of Gastroenterology Guideline on the Management of Helicobacter pylori Infection, The American Journal of Gastroenterology 102, 2007-08-01, עמ' 1808-1825 doi: 10.1111/j.1572-0241.2007.01393.x
  2. ^ P Malfertheiner, F Megraud, C O'Morain, F Bazzoli, Current concepts in the management of Helicobacter pylori infection: the Maastricht III Consensus Report, Gut 56, 2007-06-01, עמ' 772-781 doi: 10.1136/gut.2006.101634

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0