תא סולארי מרוגש צבע
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
תא סולארי מרוגש צבע (באנגלית: Dye-sensitized solar cell, בראשי תיבות: DSSC; נקרא גם תא גראצל) הוא תא פוטו-וולטאי גמיש, שיתרונו העיקרי הוא בעלותו הנמוכה. הוא מבוסס על מוליך למחצה המצוי בין אנודה מרוגשת אור ואלקטרוליט.
תא סולארי מרוגש צבע הומצא על ידי ברייאן או'רייגן (אנ') ומיכאל גראצל (אנ') באוניברסיטת קליפורניה בברקלי בשנת 1988, ופותח על ידיהם בבית הספר הפוליטכני הפדרלי של לוזאן עד לפרסומו בשנת 1991.[1] על המצאה זו קיבל מיכאל גראצל את פרס המילניום לטכנולוגיה (אנ') לשנת 2010.
לתא סולארי מרוגש צבע מספר יתרונות שהביאו אליו התעניינות רבה. הוא קל לייצור בטכנולוגיית הדפסה, גמיש ושקוף למחצה, ועיקר החומרים הנדרשים לייצורו הם זולים. עם זאת, נדרשת כמות של רותניום ו/או פלטינה שהם חומרים יקרים יחסית. חסרון של התא הסולארי מרוגש צבע הוא הקושי לייצר אלקטרוליט המתאים למשרעת טמפרטורות רחב. נצילותו נמוכה מזו של התאים הסולאריים הדקים היעילים ביותר, אך למרות זאת חישובי עלות תועלת תאורטיים מייחסים לו יכולת להתחרות במחיר בתחנת כוח מבוססת דלק מאובנים.
מחקר רב מושקע בניסיונות למצוא את הצבע הכי מתאים לשמש כאלקטרוליט. אחת מקבוצות המחקר העוסקת בכך היא בראשות פרופ' אריה צבן באוניברסיטת בר-אילן.[2]
תאים סולאריים מרוגשי צבע הגיעו בתחילת המאה ה-21 לייצור מסחרי, על ידי חברת Innovations 24G בשיתוף קבוצת המחקר של גראצל.[3] חברת 3GSolar הירושלמית עוסקת בפיתוח תאים סולאריים מרוגשי צבע.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ O'Regan, Brian; Grätzel, Michael (1991). "A low-cost, high-efficiency solar cell based on dye-sensitized colloidal TiO2 films". Nature. 353 (6346): 737–40. Bibcode:1991Natur.353..737O. doi:10.1038/353737a0. S2CID 4340159.
- ^ עמי רוחקס דומבה, המהפיכה הסולארית, באתר "IsraelDefense", 11 באוקטובר 2012
- ^ לאון קרברסקי, מגמות בתעשייה סולארית פוטו-וולטאית 9, יולי 2010, סעיף 3.5
- ^ לאון קרברסקי, מגמות בתעשייה סולארית פוטו-וולטאית 9, יולי 2010, סעיף 4
37784511תא סולארי מרוגש צבע