שרלי הבדו
לוגו שרלי הבדו | |
תדירות | עיתון שבועי |
---|---|
סוגה | מגזין חדשות סאטירי |
פורמט | מגזין |
תאריכי הופעה | 1970–הווה (כ־54 שנים) |
שפה | צרפתית |
מערכת | הרובע האחד עשר, פריז, צרפת |
תפוצה | 45,000 |
מדינה | צרפת |
charliehebdo.fr |
שרלי הבדו (בצרפתית: Charlie Hebdo, "השבועון שרלי"; נהגה: שַרְלִי אֶבְּדוֹ) הוא שבועון סאטירי חדשותי המתפרסם בצרפת. המגזין מפרסם קריקטורות, דיווחים, בדיחות ופּוֹלמיקה, ופרסומיו בעלי אופי אנטי-גזעני[1] ושמאלני, העוסקים בימין הרדיקלי, האמונה הנוצרית והכנסייה הקתולית, אסלאם, יהדות, פוליטיקה, תרבות ועוד.
השבועון חווה שתי מתקפות טרור לאורך השנים. אחת מהן התרחשה בשנת 2011, כאשר משרד העיתון הוצת ואתרו נפרץ, והשנייה התרחשה בפיגוע במשרדי העיתון בינואר 2015.
היסטוריה
השבועון החל לצאת לאור בנובמבר 1969, במקום השבועון הסאטירי "חרה-קירי הבדו", שהשלטונות הגבילו את תפוצתו לאחר שפגע בזכרו של הנשיא המנוח שארל דה גול. כדי לעקוף את האיסור על פעילותו החליט צוות העריכה של העיתון לשנות את שמו, ואימץ את "שרלי הבדו" כשמו החדש. השם נגזר ממגזין קומיקס חודשי שנקרא "שרלי מנסואל" (בצרפתית: Charlie Mensuel - "הירחון שרלי"), שהחל לפעול בשנת 1968. העיתון אימץ את השם "שרלי" מהדמות "צ'ארלי בראון", שהיה הדמות הראשית בסדרת הקומיקס "פינאטס", שבין היתר פורסמה במקור במגזין "שרלי מנסואל". משמעות נוספת של השם "שרלי" כללה גם בדיחה פנימית על הנשיא שארל דה גול.[2] השבועון, בעריכתו של פרנסואה קאוונה, נסגר בדצמבר 1981.
בשנת 1992 שב השבועון לפעול, בעריכתו של פיליפ ואל, ששימש בתפקיד זה עד 2009.
בשנת 2008 עלה העיתון לכותרות עקב קריקטורה אנטישמית שצייר מוריס סינה (Siné). עורך העיתון ביקש מהקריקטוריסט להתנצל. סינה סירב להתנצל, והוא פוטר מהעיתון.[3]
שארב (שם העט של סטפן שארבונייה) היה עורכו של המגזין משנת 2009 ועד למותו בפיגוע במשרדי המגזין בינואר 2015.
הפיגוע במערכת העיתון
- ערך מורחב – הפיגוע במשרדי "שרלי הבדו"
ב-7 בינואר 2015, במהלך פגישת עבודה שבועית של מערכת העיתון, פרצו שני מחבלים אסלאמיסטים רעולי פנים למשרדי המגזין ורצחו עשרה עיתונאים ושני שוטרים, ופצעו עוד עשרה. לאחר מכן נמלטו מהמקום תוך שהם פוגעים באנשים נוספים. הפיגוע בא על רקע קריקטורות הלועגות לנביא מוחמד, שהתפרסמו במגזין בעבר.[4] בהמשך התברר שהמחבלים נשלחו על ידי תא אל-קאעידה בתימן.[5] בין קורבנות הפיגוע היו סטפן שארבונייה, עורך העיתון, האמן ז'ורז' וולינסקי, וקריקטוריסטים נוספים שעבדו בעיתון.
לאחר המתקפה, צוות מערכת העיתון שנותר בחיים המשיך בעבודתו לפרסום המגזין. ז'ראר ביאר מונה לעורכו של העיתון, במקום שארב. הגיליון הראשון שיצא אחרי המתקפה, ב-14 בינואר, הודפס באופן חריג בשלושה מיליון עותקים, שאזלו מיידית מן החנויות. הכנסות מכירת הגיליון יוקדשו להקמת קרן למען משפחות הנרצחים.[6] סוכנות הידיעות הצרפתית דיווחה שמערכת העיתון תדפיס 5 מיליון גיליונות נוספים.[7] שער הגיליון כלל קריקטורה של מוחמד דומע ומחזיק כרזת "אני שרלי" תחת הכותרת "הכל נסלח".[8]
קישורים חיצוניים
- אתר העיתון שרלי הבדו
- "הארץ", השערים הפרובוקטיביים של העיתון הצרפתי שלא פחד לשחוט פרות קדושות, באתר הארץ, 7 בינואר 2015
- איתמר ב״ז, נגד כולם, באתר העין השביעית, 8 בינואר 2015
- שלמה פפירבלט, המגזין "שארלי הבדו" ממשיך לדמם, באתר הארץ, 20 במאי 2015
- "היסטוריה חתומה בדם": שנתיים לטבח בשארלי הבדו, באתר ynet, 7 בינואר 2017
הערות שוליים
- ^ Charb. "Non, "Charlie Hebdo" n'est pas raciste !". Le Monde. נבדק ב-4 במרץ 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Cavanna et "les cons", Le Monde, 14 February 2014
- ^ מאיה שני, קריקטורה אנטישמית, באתר News1 מחלקה ראשונה, 3 באוגוסט 2008
- ^ פריז: טבח במשרדי מגזין שלעג למוחמד, באתר ynet, 7 בינואר 2015
- ^ "Al-Qaeda". Heavy Online. נבדק ב-2015-01-12.
- ^ היסטריה בצרפת: אזלו כל העותקים של "שרלי הבדו" החדש, באתר וואלה!, 14 בינואר 2015
- ^ http://twitter.com/AFP/status/555318871486631936, 14 בינואר 2015
- ^ יאיר אטינגר, התנפלות על דוכנים בצרפת: מהדורת "שרלי הבדו" אזלה בתוך דקות, באתר הארץ, 14 בינואר 2015
27368738שרלי הבדו