שריון (זואוטומיה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שריון (זואולוגיה))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צב יבשה ענק נושא שריון כיפתי כבד

בזואוטומיה (אנטומיה של בעלי חיים), שריון הוא כיסוי קשיח על גוף בעל חיים, שמטרתו להגן עליו מפני טורפים. השריון קיים בעיקר בצבים אך גם בקבוצות אחרות של בעלי חיים כגון תנינאים, פרוקי-רגליים (שם השלד החיצוני משמש גם כשריון), יונקים וארמדילאים. אמצעי נוסף ודומה להגנה מפני טורפים הוא מעטה של קוצים.

מבנה השריון

השריון של בעלי חיים מענף החולייתנים מורכב בדרך כלל מאוסטאודרמים (אוסטאו – עצם, דרם – עור): מדובר בלוחיות עצם שגדלות על העור, ולעיתים מכוסות בשכבת עור נוספת או בציפוי קרני מגן. שריון גם יכול להיות מורכב מעור עבה וקשיח מאוד או ממשטחי קראטין קשים. אסטרטגיה הגנתית הדומה לשימוש בשריון היא מעטה קוצים המכסה את הגוף, כגון אלו של דרבניים.

מספר קבוצות של בעלי חיים הם משוריינים בחלקם והחלק המשוריין משמש לרוב גם להתקפה פעילה ולא רק להגנה סבילה.

אצל בעלי חיים רבים שלהם שלד חיצוני, שלד זה עשוי מחומר קשיח (כגון כיטין בפרוקי-רגליים וגיר בקווצי עור) ומשמש גם כשריון מגן. אצל חלק מהחיפושיות כנפי החפייה הכיטניות כל כך חזקות עד שצריך מקדחה על מנת לנעוץ בהן מסמר (דבר שנעשה בדרך כלל לצורכי תצוגה מוזיאלית).

בקרב הרכיכות, חלק מרקמת העור, הנקרא גלימה מפריש מבנה גירני מורכב הנקרא קונכייה. אצל רוב הרכיכות הקונכייה משמשת כשריון לבעל החיים שמתכנס לתוכה כאשר יש סכנה.

קבוצות בעלי חיים עם שריון

שריון של צבים

שלד של צב מראה את מבנה השריון
ערך מורחב – צבים

לצבים שריון נוקשה וכבד על גבם וגחונם. שריון הגב ושריון הגחון מחוברים זה לזה כשבשריון מצויים פתחים לראש, לרגליים ולזנב. השריון התחתון נקרא "פלסטרון". הזכר בעל שריון תחתון קעור וזנב ארוך יחסית לנקבה. הנקבה בעלת שריון תחתון שטוח וזנב קצר. בעת סכנה, חלק מהצבים מסוגלים להכניס את ראשם ורגליהם לתוך השריון כדי להתגונן.

מבחינה אנטומית, השריון של הצבים הוא התפתחות של כלוב הצלעות, ובנוסף לעצמות אלו וחוליות עמוד השדרה הוא כולל גם לוחות עצם המכוסים במגינים קרניים. דבר זה מרמז ששריון הצבים התפתח מאיחוי של אוסטאודרמים לשלד הצירי (צלעות ועמוד השדרה). מספר המגינים וצורתם משתנה בין הסוגים והמינים. השריון גודל עם הצב במשך חייו.

שריון של תנינאים

אוסטאודרמים של תנין היאור.
ערך מורחב – תנינאים

רוב בני סדרת התנינאים מכוסים בשריון גבי המורכב מאוסטאודרמים גרמיים גדולים, חלקם עם קשקשים מחודדים. לחלק ממיני התנינאים יש גם לוחיות עצם על הגחון. מאחר שרוב התנינאים הם טורפי-על, מטרת שריון האוסטאודרמים העיקרית איננה הגנה אלא תמיכה במשקל הגוף בעת הליכה ביבשה ותרמורגולציה (ויסות חום הגוף) מאחר שהקשקשים משמשים כרדיאטור מצוין בזכות כלי הדם הרבים שעוברים בהם (כעצם חיה).

שריון של יונקים

ארמדילו, יונק בעל שריון.

בקרב היונקים, השריון נפוץ בעיקר בבני סדרת הארמדילאים, שאצלם הוא מורכב מאוסטאודרמים המשובצים בעור עבה וציפוי קראטין. מספר יונקים אחרים מגינים על עצמם באמצעות קוצים.

שריון של דו-חיים ודגים

בעבר חיו דו-חיים ודגים בעלי ראש משוריין, אך כולם נכחדו.

שריון של רכיכות

מגוון קונכיות של שבלולים, חלזונות ים וצדפות.
ערך מורחב – קונכייה

לרוב הרכיכות יש איבר הנקרא גלימה, ואיבר זה מפריש מבנה קשיח מורכב הנקרא קונכייה. הקונכייה עשויה מסריג של חלבונים, גיר, קונכיולין ודר. אצל רוב הרכיכות, בעיקר החלזונות והצדפות, הקונכייה משמשת כשריון וכאשר בעל החיים חש בסכנה הוא מתכנס לתוכה.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28413455שריון (זואוטומיה)