שרוסברי
| |||
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת | ||
|---|---|---|---|
| אומת הבית |
 אנגליה | ||
| אזור | מערב המידלנדס | ||
| מחוז | שרופשייר | ||
| תאריך ייסוד |
הקמה: המאה ה-9 מעמד עיירת שוק: 1189 | ||
| גובה | 71 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 71,715 (2011) | ||
| אזור זמן | UTC | ||
שרוסברי (באנגלית: Shrewsbury (מידע • עזרה)) היא עיר ובירת מחוז שרופשייר שבאנגליה, הממלכה המאוחדת.
העיר שוכנת על גדות הסוורן בסמוך לגבול בין ויילס לאנגליה. מבחינה היסטורית נחשבת שרוסברי לעיירת שוק ומרכז אזורי חשוב, בימי הביניים המוקדמים מיקומה האסטרטגי בין ממלכות אנגליה לוויילס הפך אותה למעוז שלטוני חשוב והיא החליפה ידיים מספר פעמים לאורך המאות.
כינוים ההיסטורי של שרוסברי ושל מחוז שרופשייר הוא סלופ (Salop); תושבי שרוסברי מכונים סלופיאנים (Salopians). המוטו של שרוסברי הוא "פלוריאט סלופיה" (Floreat Salopia), שמשמעו: "מי יתן ושרוסברי תשגשג".
היסטוריה
שמה של שרוסברי נובע מהשם סקרובסבורו (Scrobbesburh) באנגלית עתיקה, שמשמעו "מבצרו של סקרוב" או "מבצר בין שיחים", שם זה נובע מהשם האנגלו-סקסוני הקדום יותר סקרובסביריג (Scrobbesbyrig). שם המקום התפתח מאנגלית עתיקה לשלושה שמות: שרוסברי (שם העיירה כיום), שרופשייר (שם המחוז) וסלופ או סלופיאן (שם נרדף לאזור ושם הכינוי של תושבי שרוסברי). בתקופת ימי הביינים, הממלכות הוולשיות כינו את העיירה פנגוורן שמשמעו "גבעת האלנוס", בתקופות מאוחרות יותר השם הוולשי לשרוסברי היה אמווית'יג (Amwythig) שמשמעו "מקום מבוצר".
חשיבותה ההיסטורית הרבה של שרוסברי נובע ממיקומה כמרכז אזורי סמוך לגבול בין אנגליה לוויילס, כמו גם הדרך המרכזית בין לונדון לצפון ויילס (כיום הנתיב של ה-A5) שהוקמה על ידי הרומאים והמשיכה לשמש נתיב חשוב. בתקופה הרומית שכן בקרבת שרוסברי יישוב שלטוני אזורי בשם וירוקוניום קורנווירום (Viroconium Cornoviorum; כיום רוצ'סטר), שורסבי נוסדה ככל הנראה כיישוב שכן למרכז האזורי בסביבות המאה ה-5. החל מהמאה ה-6 נשלט האזור בידי ממלכת פוויס הוולשית ובמקום שכנה עיר הבירה וכס הממלכה - פנגוורן (Pengwern).
בתקופה האנגלו-סקסית, במהלך המאה ה-8 התבססה העיירה תחת השם "סקרובסביריג" והיא שכנה בתחומי ממלכת מרסיה. סקרובסביריג הייתה עיירה מבוצרת בתקופה זו (בדומה ליישוב הרומאי הקדום יותר), מה שהקנה לה ככל הנראה את שמה, זאת משום הקרבה לגבול בין הממלכות האנגלו-סקסוניות לבין אלו הוולשיות שבהרי צפון ויילס). בתחילת המאה ה-11 העיירה הפכה למרכז שלטוני של שרופשייר, על פי ספר יום הדין היא כללה 250 בתים וארבע כנסיות.
מעט לאחר הכיבוש הנורמני של אנגליה, כוח ולשי תקף את העיירה ב-1069 והצליח לפרוץ את הביצורים, לעלות אותה באש ולברוח לפני שכוח תגבור נורמני הספיק להגיע. ויליאם הראשון (הכובש) העניק את שרוסברי על מיקומה האסטרטגי לאחד מיועציו החשובים רוברט דה מונטגומרי שהיה "רוזן שרוסברי" הראשון, הוא ביסס שוב את מעמדה של שרוסברי כמרכז אזורי החולש על שטחי הרוזנות שלו אשר כללו גם חלקים ממרכז ויילס של ימינו. ב-1074 החל מונטגומרי בשיקום הביצורים והקמת טירת שרוסברי מצפון-מזרח למרכז העיירה, ב-1083 הוא הקים גם מנזר בנדיקטי (כיום מנזר שרוסברי). הטירה הוקמה בכניסה לעיירה, כאשר שאר תחומי שרוסברי אוגפו על ידי עיקול נהר הסוורן, כך הייתה העיירה מוגנת ומבוצרת במיוחד.
במהלך המאה ה-14 וה-15 נכנסה שרוסברי לתקופה של פריחה כלכלית, תולדה של התפתחות תעשיית הצמר ומיקומה של שרוסברי בין ויילס העשירה בצמר וערי אנגליה שצרכו אותו. בשנת 1403 התרחש קרב שרוסברי מצפון לעיר, בין כוחותיו של המלך הנרי הרביעי לבין הכוחות המורדים של הנרי פרסי (הוטספור). הקרב מתואר במחזה הנרי הרביעי, חלק ראשון מאת ויליאם שייקספיר.
בעת המודרנית שרוסברי המשיכה לשמש מרכז אזורי, עיירת שוק חשובה ומרכז חשוב בתעשיית הצמר. היא שכנה על הכביש העיקרי שחיבר את לונדון לצפון ויילס ואירלנד, משום כך הפכה גם לתחנת דרכים חשובה מה שהביא לפריחת תעשיית התיירות בעיר. במהלך המהפכה התעשייתית המשיכה לשמש שרוסברי מרכז לתעשיית הצמר, אך משום שלא הייתה קרובה לערי נמל ותעשייה עקריות, היא לא עברה תהליך תיעוש כמו ערים עקריות אחרות סביב בריטניה.
בשנת 2002 זכתה שרוסברי במעמד עיר, מעמד שבבריטניה נהוג לזכות בו והוא לא ניתן באופן אוטומטי.
גאוגרפיה
שרוסברי שוכנת על גדות נהר הסוורן, כ-14 קילומטרים מהגבול בין אנגליה לוויילס. הסוורן שהוא הנהר הארוך ביותר בממלכה המאוחדת, גורם להצפות עונתיות כל כמה שנים שפוגעות בעיקר במרכז העיירה. שרוסברי ממוקמת כ-69 קילומטרים מערבית לברמינגהאם, כ-79 קילומטרים דרומית לליברפול ו-246 קילומטרים צפון-מערבית ללונדון.
מרכז העיירה בנוי חלקית על גבעה בגובה 75 מטרים מעל פני הים, שהיא הנקודה הגבוהה ביותר בתחומי שרוסברי.
תחבורה
שרוסברי היא מרכז תחבורה אזורי, הן משום מיקומה בסמוך לגבול הוולשי והן משום שהיא בירת המחוז. הנתיב ההיסטורי של כביש ה-A5 (המחבר בין לונדון לצפון ויילס) עובר במעקף סביב חלקה הדרומי של שרוסברי, כ-12 קילומטרים מזרחית לעיירה כביש ה-A5 מתחבר לכביש המהיר M54 שמשמש כביש לאומי המחבר את לונדון לאזור מערב אנגליה.
בהתאם למעמדה של שרוסברי בתור "השער לוויילס", תחנת הרכבת שרוסברי משרתת חמישה קווי רכבת. בתחנה ישנה תנועת רכבות הפועלות בתדירויות שונות למספר יעדים, בהם לונדון, ברמינגהאם, רקסהאם, קארדיף ויעדים בצפון ויילס בהם הוליהד.
אתרים חשובים
- טירת שרוסברי - טירה שהוקמה בשנת 1067 מצפון למרכז העיר.
- בית הספר שרוסברי - בית ספר פרטי שנוסד בשנת 1552.
- כנסיית סינט צ'אד
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- אתר תיירותי המוקדש לשרוסברי.
- אתר המוקדש לאירועים ומקומות ברחבי שרוסברי.
