שפטיבקה
 | |
| בית הכנסת בשפטיבקה | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| אובלסט |
 חמלניצקי |
| ראיון |
 שפטיבסקי |
| שטח | 40 קמ"ר |
| גובה | 254 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 43,379 (2013) |
| קואורדינטות | 50°11′0″N 27°04′0″E / 50.18333°N 27.06667°E |
| www.shepetivka.km.ua | |
שפטיבקה, או שפטובקה (באוקראינית: Шепеті́вка, ברוסית: Шепето́вка) היא עיר במחוז חמלניצקי שבמערב אוקראינה, המשמשת כמרכז המנהלי של מחוז משנה שפטיבסקי. מנין תושבי העיר עמד בשנת 2013 (לפי מפקד האוכלוסין האוקראיני) על 43,379 איש.
היסטוריה
שפטיבקה נזכרת לראשונה בשמה בשנת 1594. בשנת 1795 הפכה שפיטבקה לחלק ממחוז איזיאסלב בווהלין. תחנת הרכבת המקומית נבנתה בשנת 1873, ובשנת 1923 קיבלה שפטיבקה מעמד של עיר, והייתה לבירת מחוז שפטובקה.
בעקבות שינויים בחלוקה המנהלית של אוקראינה, הפכה העיר בשנת 1932 למרכז המנהלי של מחוז משנה שפטיבסקי, שנכלל אז במחוז ויניצה. בשנת 1937 הפך מחוז משנה שפטיבסקי לחלק ממחוז קמניץ-פודולסקי, ומאז 1954 האזור כולו נכלל במחוז חמלניצקי.
תושבים מפורסמים
- רבי יעקב שמשון משיפיטובקה - ממפיצי החסידות בדור השלישי שלה, ותלמידו ומחותנו של רבי פנחס מקוריץ. רבו זה, נקבר בשפטיבקה.
- חתנו, רבי יהודה מאיר שפירא משפטיבקה, בנו של רבי פנחס מקוריץ.
- איגנצי יאן פדרבסקי - פסנתרן, מלחין ופוליטיקאי פולני. ששימש תקופה קצרה (ב-1919 כראש הממשלה ושר החוץ של פולין) ומן החותמים על הסכם ורסאי.
- ניקולאי אוסטרובסקי - סופר סובייטי נודע, חי ופעל מספר שנים בעיר.
- ולנטינה מטוויינקו - מדינאית ודיפלומטית רוסייה, ילידת העיר.
יהודי העיר
בשנות הת"ק נוסדה בעיר חצר חסידית, על ידי רבי יעקב שמעון משפטיבקה, והתנהלה בהמשך על ידי חתנו רבי יהודה מאיר שפירא.
בשנת תרנ"ז, נמנו בעיר 3,880 יהודים, כשליש מתושביה, וערב מלחמת העולם השנייה נמנו בה 4,844 יהודים. בתקופה הסובייטית שבין מלחמות העולם פעל בעיר בית ספר יידי.
בי' תמוז תש"א, במהלך מבצע ברברוסה, נכבשה העיר בידי הגרמנים. כחודש לאחר מכן, ב-ד' באב, ריכזו הגרמנים את יהודי העיר ואת הפליטים היהודים שהגיעו אליה בכיכר העיר, וערכו בהם סלקציה. בין 800 ל-1,000 צעירים, אשר נאמר להם כי יועברו למחנה עבודה, נלקחו במשאיות ליער סמוך, ושם נרצחו.
בחודש כסלו תש"ב רוכזו יהודי העיר הנותרים בגטו קטן ומגודר שהוקם בה, אשר נשמר בידי שוטרים אוקראינים. לגטו זה הובאו עוד אלפי יהודים מהסביבה, ובהם כ-2,000 יהודים מסודילקוב, ומניין יושביו הגיע לכ-6,000 איש. בהמשך הוכנסו לגטו גם ילדים ממשפחות מעורבות בעיר. מעת לעת פשטו על הגטו שבעיר שוטרים אוקראינים, ורצחו בו יהודים, ולמעט ילדים וקשישים, נלקחו כל יושבי הגטו לעבודות כפייה יום יומיות. בשל תנאי המחיה הקשים בגטו, מתו רבים מיושביו.
שנה לאחר כיבוש העיר בידי הגררמנים, בי' תמוז תש"ב, רצחו שוטרים אוקראינים וגרמנים כ-3,000 יהודים מהגטו שבעיר. יתר היהודים בגטו נרצחו עד י"ט אלול אותה שנה.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- שפטובקה (Shepetovka), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- שפטיבקה במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- שפטיבקה באתר JewishGen
