שנגן
ערך זה עוסק ביישוב בלוקסמבורג. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  סמל שנגן | |
 | |
| מדינה |
 לוקסמבורג |
|---|---|
| מחוז | גרבנמכר |
| נפה | רמיך |
| ראש העיר | רוז'ה ובר |
| תאריך ייסוד | 887 |
| שטח | 10.63 קמ"ר |
| ‑ הנקודה הגבוהה | 302 |
| ‑ הנקודה הנמוכה | 142 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 1,527 (2011) |
| קואורדינטות | 49°28′0″N 06°22′0″E / 49.46667°N 6.36667°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.schengen.lu | |
 | |
שֶׁנְגֶן (בלוקסמבורגית: Schengen) הוא יישוב בדרום-מזרח לוקסמבורג השוכן בקנטון גרבנמכר (לוקסמבורגית Gréiwemaacher; גרמנית וצרפתית Grevenmacher) לגדותיו של נהר מוזל. שנגן שוכן בסמיכות למשולש הגבולות של לוקסמבורג, צרפת וגרמניה, ומשתרע על-פני שטח של 10.63 קמ"ר. היישוב כולל שלושה כפרים נפרדים - רמרשן (Remerschen) שהוא האמצעי והגדול בין השלושה, שנגן מדרום לו, ו-וינטרינגן (Wintringen) מצפון לו. אוכלוסיית היישוב מנתה 1,527 תושבים בשנת 2011, שליש מהם זרים.
היסטוריה
מממצאים ארכאולגיים הראו כי אזור שנגן היה מיושב בתקופת הברונזה. היישוב עצמו נוסד ככל הנראה בשנת 887.
ב-14 ביוני 1985 נחתמה אמנת שנגן על אונייה בנהר מוזל סמוך לכפר שנגן. האמנה מסדירה מדיניות הגירה וביקורת גבולות מתואמת באירופה. שנגן נבחרה לארח את המעמד על ידי לוקסמבורג אשר כיהנה אותה עת כנשיאת האיחוד האירופי, בשל הסמליות שבמיקומה במשולש הגבולות.
בעבר כונה היישוב כולו בשם רמרשן, אך בעקבות פרסומו בזכות אמנת שנגן, הוסב שמו של היישוב כולו מרמרשן לשנגן ב-3 בספטמבר 2006. ליד גדת הנהר ניצבת אנדרטה המנציחה את חתימת האמנה במקום. שנגן ידוע גם בזכות הגפנים ותעשיית היין שלו, ודרך היין של לוקסמבורג מתחילה ביישוב ומובילה צפונה לאורך המוזל.
טירת שנגן ובית קוך
בשנגן טירה שנזכרה לראשונה במסמך מ-5 במאי 1350, אך היא נהרסה על ידי בעליה ב-1812, למעט מגדל בקוטר של תשעה מטרים הנושא גג בצורת חרוט, ואשר שימש ככל הנראה כבית מאסר. הטירה הנוכחית נבנתה לאחר מכן תוך שימוש בחומרי הבניין של הטירה המקורית, ובה שלוש קומות. בחזית המבנה שלוש שורות שבכל אחת מהן תשעה חלונות, למעט בחזית הקומה הראשונה, שבמרכזה קבועה דלת תחת חלון. במרכזה של חזית הגג גמלון ובו שעון, ומעליו מגדל קטן בצורת משושה. ב-1871 שהה ויקטור הוגו בטירה ואף הכין תרשים של המגדל שלצידה. ב-1939 עברה הטירה לבעלותו של מסדר הנזירות של אליזבת הנוצרית, ושימשה את חברותיו כבית מרגוע. פנים המבנה שופץ בשנים האחרונות. סביב הטירה גן משוחזר בסגנון הבארוק. בגן פסל של ניקולס הנוצרי.
בית קוך (לוקסמבורגית D'Kochhaus) נבנה ליד הטירה בשנת 1779 לערך, ושימש כבית הארחה של בעליה. המבנה החליף ידיים, ובמשך כשמונים שנה היה בבעלותה של משפחת קוך, אשר העניקה לו את שמו. ב-1966 נמכר הבניין למועצה המקומית. זו שיפצה אותו בשנות ה-90, ובמקום נפתח "מוזיאון אירופה לאמנות מודרנית" (Europa Museum of Modern Art).
כנסיית שנגן
שנגן השתייכה לרובע הכנסייתי של הכפר הגרמני השכן פרל עד 1802, מועד בו הוכפפה לזו של רמרשן, וחמש שנים לאחר מכן, ב-1807 הייתה לפרוקיה עצמאית. הכנסייה ביישוב נזכרה לראשונה ב-1618 ובית המקהלה תוארך ככל הנראה למאה ה-15. בשנים 1870–1871 הכנסייה הוגדלה, אך חרבה לחלוטין בשרפה שאירעה ב-29 בינואר 1949. ב-8 במאי 1949 הונחה אבן הפינה לכנסייה החדשה, והיא הוקדשה ככנסיית גואל העולם (l’église Salvator-Mundi) ב-9 בנובמבר 1950.
גשר שנגן
גשר שנגן (גרמנית Viadukt von Schengen; לוקסמבורגית Viaduc vu Schengen) מגשר בין שתי גדותיו של נהר מוזל בין הכפרים רמרשן ושנגן, ונושא עליו את הכביש המהיר A13 בלוקסמבורג בצידו המערבי ואת הכביש המהיר הגרמני A8 בצידו המזרחי. הגשר נבנה בין השנים 1998–2002 ונחנך ביולי 2003. אורכו הכולל הוא 607 מטרים, רוחבו 28.5 מטרים וגובהו 23.7 מטרים.
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של שנגן- שנגן באתר התאחדות הרשויות המקומיות בלוקסמבורג
- אתר מוזיאון אירופה לאומנות מודרנית בבית קוך
