הרב שמחה קאלימאני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות רבנית ריקה.

הרב שמחה קאלימאני (Simcha Calimani‏; ונציה ה'תנ"ט-1699 - ונציה ט"ו באב ה'תקמ"ד-1784) מרבני קהילת יהודי ונציה[1], מדקדק עברי, מחזאי ומשורר. שמחה קאלימאני לימד בתלמוד התורה של הקהילה. הוא חיבר יצירות ספרותיות אחדות, בהן "תוכחת מגולה", המתארת את המידות הרעות של בני זמנו. תוכנו העיקרי של הספר הם דברי תוכחה וביקורת על התופעות השליליות שנתגלו בחברה בה הוא התגורר. במקרים אחדים הוא מתאר לא רק את הצד המכוער בהתנהגות בני האדם אלה גם המגוחך שבאותן התופעות. הוא לועג למעשיהם תוך הוקעת הפגמים במטרה לחנך את הקוראים את יצירתו. אפשר לראות ביצירתו ביטוי לחיים החברתיים בגטו היהודי בוונציה במאה ה-18. בזמנו ספרו "כללי דקדוק לשון עבר" היה מודפס כנספח לחמשה חומשי תורה. בזמן הפולמוס על דברי שלום ואמת תמך בנפתלי הרץ וייזל ואף חיבר שיר מיוחד לכבודו.

כתובה משנת 1750 מוונציה. אחד העדים הוא שמחה קאלימאני - תיאור הכתובה: בראש סמל המשפחה, בתחתית ציור של ירושלים וביניהם בשורה מקבילה המזלות וכלי המשכן

רשימת שיריו

הוא חיבר לפחות 26 שירים, ביניהם:

  • לא שירי עגבים זמירותיך - סונט לכבודו של רבי משה חיים לוצאטו
  • פרח כי בין ציץ גנים יפריח
  • מות למה עתה כסו פניך - סונט להכתרת יוסף וולמארין בכתר הפילוסופיה
  • דוד בעמדי על זמירותיך- סונט בשבחו של "גמול עטליה" לדוד פרנקו מנדס
  • מעפר אמרתך זמירי קומה- שיר שבח על הנדיב המרומם אלכסנדר זינו קאוולייר ופרוקוראטור ביום בואו לפני מעלת הדוכס ומעלת השררה יר"ה
  • מות מסכל כל אהבה נצחת- קינה על מותו של אברהם יצחק מריני
  • קול שמחה בנישואים הרמים שהוכפלו - לברית נישואין של שני זוגות

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט ביום אשר הוכתר בכתר הפילוסופיא ורפואה, שיר מאת הרב שמחה קאלימאני, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    1. ^ ויניציאה כפי שנהוג לכתוב בקהילה


    ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0

    38347195שמחה קאלימאני