שמואל זיסקוביץ' שפירו
 | |
| שפירו מיכאיל אלכסנדרוביץ' (בהתאם למסמכים צבאיים) Шапиро Михаил Александрович | |
| השתייכות |
 הצבא האדום |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1936–1938, 1941 – 1945 |
| דרגה |
 (יפרייטור) טוראי ראשון |
| תפקידים בשירות | |
|
מרגל, עוזר מפקד מחלקה ברגימנט 507 של נ"ט חיל התותחנים בארמייה ההתקפית ה-5 של הצבא האדום | |
| פעולות ומבצעים | |
|
החזית הדרומית החזית הדרום-מזרחית קרב סטלינגרד החזית הדרומית השנייה הקרב על קווקז מבצע מליטופול מבצע יאשי-קישינב מבצע ויסלה-אודר הקרב על ברלין | |
| עיטורים | |
|
עיטור התהילה מדרגה שלישית (10.10.44; מס' סידורי 67221; במקום עיטור הכוכב האדום) עיטור התהילה מדרגה שנייה (04.03.45; מס' סידורי 2161[1]; במקום עיטור הכוכב האדום) עיטור התהילה מדרגה ראשונה (15.05.46; מס' סידורי 970) מדליה על ההצטיינות בקרב מ-12.02.43 מדליות העוז מ-15.09.43 מדליה על הגנת סטלינגרד ומדליות אחרות[2] | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מומחה במרכז לייצור מזון | |
| הנצחה | |
| ציון על קיר זיכרון עם שאר ממקבלי עיטור התהילה באנדרטת כיכר התיאטרון באודסה מאז נובמבר 2011[3] | |
מִיכָאִיל אָלֶכְּסַנדרוֹבִיץ' שָפִּירוֹ (ברוסית: Михаил Александрович Шапиро; 4 באוקטובר 1912 - 12 באפריל 1972) היה יהודי סובייטי שעוטר בשלוש הדרגות של עיטור התהילה על פועלו כחייל בצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
נולד תחת שם שמואל בעיר אודסה במשפחת פועלים יהודים. הוא סיים ארבע שנים של בית ספר ועבד יחד עם אביו במפעל לנעליים העירוני. מ-1936 עד 1938 היה בשירות סדיר וגויס שוב עם פלישת הגרמנים לברית המועצות ביוני 1941.
עד דצמבר לחם בחזית הדרומית מספטמבר נפצע[4] באזור רוסטוב על דון[5]. ממאי עד ספטמבר 1942 לחם במסגרת החזית הדרום מערבית שהפכה אז לחזית סטלינגרד שם לחם עד סוף השנה. מאז ינואר 1943 התקדם יחד עם חזית הדרומית המחודשת ובהמשך עם החזית האוקראינית הרביעית והשלישית.ב27 (29) באוגוסט אותה השנה (לפי מקורות אחרים בספטמבר שנה קודם לכן)[6][7]נפצע ולאחר שיקום מאוקטובר 1944 לחם בחזית הביילורוסית הראשונה.
בפברואר 1943 על חשיפת מטרות אויב תחת אש בקרבות מצפון לרוסטוב על דון במסגרת רגימנט 507 של חיל התותחנים נ"ט זכה במדליה על הצטיינות בקרב. בהמשך השתתף בהגנה ומתקפת נגד על נהר מיאוס.על חשיפת מטרות אויב ועוז קיבל מדליית העוז.
במהלך שחרור אודסה יחד עם רגימנט שלו תקף את כוחות הוורמאכט מעורף בכיוון צפון מערב. במסגרת השתתפות במבצע יאשי-קישינב ב20 וב23–24 באוגוסט הצטיין בזיהוי מטרות אויב וב29 לחודש גם הרים את לוחמי הרגימנט לקרב פנים מול פנים בו חיסל כעשרה לוחמי וורמאכט.
על כך הוצע להעניק לו עיטור הכוכב האדום אך אושר לקבל עיטור התהילה מדרגה השלישית.
באוקטובר 1944 יחד עם הארמייה שלו צורף לחזית הביילורוסית הראשונה. במסגרת מבצע ויסלה-אודר ב14–15 בינואר בסמוך לעיר וורקא במהלך צליחת נהר פיליצה זיהה מעל 9 מטרות אויב, פרץ שדה מוקשים.
ב23 לאותו חודש בעקבות הסוללה העיקרית חיסל 15 מתוך 65 קציני וורמאכט. בראשון לפברואר חצה נהר אודר כיוון הפגזות הרגימנט שלו ומנע מתקפות נגד.
על כך הועמד שוב לעיטור הכוכב האדום וקיבל עיטור התהילה מדרגה שנייה בפקודה מ4 למרץ 1945. נפצע ב-15 בינואר[7].
ב14 - 16 באפריל עם תחילת הקרב על ברלין בגדה השמאלית של אודר איתר מיכאיל (שמואל) כ9 נקודות לירי תותחים שחוסלו בהצלחה כמו כן חיסל מנשק אוטומטי כ-30 חיילי אויב.
ב-10 במאי קיבל תעודה על חיסול אישי של יותר מ-100 חיילי ורמאכט ובהחלטה מ-15 במאי הוחלט להעניק לו את עיטור התהילה מדרגה ראשונה[8].
שוחרר מן השירות בסתיו אותה השנה, חזר להתגורר באודסה, עבד בתעשיות שונות בעיר גם כמומחה במרכז לייצור מזון.
נפטר ב-12 באפריל 1972.
הערות שוליים
- ^ דף על שמו באתר "גיבורי המדינה" (רוסית)
- ^ ציון התאריכים בקבלת עיטור התהילה (רוסית)
- ^ "ידיעות אודסה" - "אודסקיה איזווסטייה", 15.12.2011 (רוסית)
- ^ באתר "מעשה גבורה של העם" (רוסית)
- ^ "פורטו פרנקו מס' 16 (863), "שלושת התהילות של טוראי ראשון שפירו", 4.5.2007 (רוסית)
- ^ בסיס נתונים "מעשה גבורה של העם" (רוסית)
- ^ 7.0 7.1 בסיס נתונים "מעשה גבורה של העם" (רוסית)
- ^ הודעה על הענקת העיטור שהוצגה ברשת חברתית על ידי נכדו (רוסית)
