שם בן כ"ב
על פי תורת הקבלה, שם בן כ"ב האותיות הוא שם קדוש הנגזר מחמש המילים הראשונות של ברכת כהנים (ספר במדבר, פרק ו', פסוקים כ"ד-כ"ה). שם זה מסמל חיבורים רוחניים בין העולמות ומבוסס על צירופי אותיות המתקבלים משיטות חילוף שונות. צירופי האותיות הם:
- אנקתם
- פסתם
- פספסים
- דיונסים
תהליך יצירת השם
לפי אחד ההסברים, השמות נבנים על ידי חילופי אותיות מתוך פסוקי ברכת כהנים, תוך שימוש בשיטות חילוף שונות:
- א"ת ב"ש: חילוף האות הראשונה באלפבית באחרונה, השנייה בשנייה מהסוף, וכן הלאה.
- א"ב ג"ד: חלוקה לזוגות אותיות בסדר עולה (א → ב, ג → ד וכו').
- אח"ס בט"ע: שילוב בין אותיות הקצה באלפבית.
- אלב"ם: חלוקה של האלפבית לשתי קבוצות שוות והחלפת אותיות מקבילות כל אות באות האחת עשרה שאחריה או לפניה.
- אי"ק: האלפבית העברי מתחלק לתשע קבוצות, כל קבוצה מכילה אותיות שמתחילות באותה ההברה או אותו צליל: אי"ק - א, י, ק. בכ"ר - ב, כ, ר. גל"ש - ג, ל, ש. דמ ת - ד, מ, ת. הנ"ך - ה, נ, ך. וס"ם - ו, ס, ם. זע"ן - ז, ע, ן. חפ"ף - ח, פ, ף. טצ"ץ - ט, צ, ץ.
פירוט השמות
אנקתם
י → א (באי"ק).
ב → ט (באח"ס בט"ע).
- תחת ט → נ (בא"ת ב"ש).
ר → ק (באבג"ד).
כ → ת (באלב"ם).
ך → ת (באלב"ם).
- תחת ת → מ (באי"ק).
פסתם
י → פ (באח"ס בט"ע).
ה → ו (באבג"ד).
- תחת ו → ס (באי"ק).
ו → מ (באח"ס בט"ע).
- תחת מ → ת (באי"ק).
ה → ו (באבג"ד).
- תחת ו → מ (באח"ס בט"ע).
פספסים
ו → פ (באלב"ם).
י → מ (בא"ת ב"ש).
- תחת מ → ס (באי"ק).
ש → י (באלב"ם).
- תחת י → פ (באח"ס בט"ע).
מ → ס (באי"ק).
ר → מ (באח"ס בט"ע).
- תחת מ → י (בא"ת ב"ש).
ך → ת (באלב"ם).
- תחת ת → מ (באי"ק).
דיונסים
י → מ (בא"ת ב"ש).
- תחת מ → ד (באי"ק).
א → י (באי"ק).
ר → ו (באח"ס בט"ע).
י → ט (באבג"ד).
- תחת ט → נ (בא"ת ב"ש).
ה → ו (באבג"ד).
- תחת ו → ס (באי"ק).
ו → פ (בא"ת ב"ש).
- תחת פ → י (באח"ס בט"ע).
ה → ו (באבג"ד).
- תחת ו → מ (באח"ס בט"ע).
משמעות ומקורות השם
שם בן כ"ב האותיות נחשב לשם קדוש ביותר בתורת הסוד. הוא מופיע בספרות המאגית הקדומה[1], ובספרות הקבלית, ב"ספר היחוד" בעקבות "חוג העיון" כתוב: "כל הרוצה להתפלל ולבקש תחנה במדת חסד יזכור אלו השמות שנתנו למשה מתוך ענוה וכשרון". ורבי מנחם ציוני מביאו ב"ספר ציוני"[2], ורבי משה קורדובירו בפרדס רימונים[3], ומיוחס לו כוח להשפיע על עולמות עליונים ותחתונים כאחד. נאמר בחלק מהקהילות בתפילה שלפני תקיעת שופר. רבי נתן נטע הנובר בספר שערי ציון כתב תפילה שנאמרת במקומות רבים בימים טובים בשעת נשיאת כפיים בעת שהכהנים מנגנים ומאריכים באמירת המילה 'שלום' המסיימת את ברכת כהנים. והוא היה האחראי להכניס את השם לתוך ליטורגיה פופולרית של ברכת כהנים, והוא גם חיבר שירים במודל של אנא בכוח, תוך שימוש בשם של כ"ב אותיות כאקרוסטיכון[4].
קמיעות מגניזת קהיר (אוקספורד e.107:10, T-S K 1.127) מכילות את השם "אנקתם פסתם פספסים ודיונסים". קמיע דומה נכלל בסוף ספר רזיאל המלאך, המכיל את השמות אנקתם פסתם פספסים דיונסים, אשר הפירוש מתאר כ"שם של כ"ב אותיות". מוצאו של שם זה אינו ידוע, ואין קשר מצוי לעברית או ארמית, ולא נמצא הסכמה על מקור מסוים ביוונית או בזורואסטריות.
לפי מסורת יהודית, מובא על ידי רבי מרדכי הכהן בספרו שפתי כהן, פרשת נשא: "זהו שם בן עשרים ושתים, מקובל איש מפי איש עד יעקב אבינו שמסרו ליוסף".
רבי יואל בעל שם[5] מציין שיש סגולה לחרות את השמות האלו (מתוך שאר שמות) על טבעת כסף, במיוחד לבעל קרי.
סגולות השם
לכל אחד מהד' שמות הנזכרים מיוחסת סגולה מיוחדת:
- אנקתם: שם זה נחשב טוב להשמיע תפילה, ופירושו הוא "שומע אנקת תמים". ולפי "ספר היחוד": "שמע אנקתם תם, כמו ששמעת יעקב שנקרא איש תם יושב אוהלים, כך תשמע אנקתם".
- פסתם: שם זה נותן פסת בר לצריכים מזון, מלשון "יהי פסת בר בארץ" (ספר תהלים, פרק ל"ז, פסוק י"ט). ולפי "ספר היחוד": "כמו שהשפעת פסת יד ליעקב בחנם".
- פספסים: מלשון "ויעש לו כתונת פסים" (ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק ג'), והוא נותן בגד ללבוש. ולפי "ספר היחוד": "כמו שאתה מתלבש מעין כתנת פסים". ולפי ספר ציוני מלשון: "בפס ידו בקע הים והטביע את מצרים ובפס ידו הציל את ישראל זהו שאמר הכתוב ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב".
- דיונסים: שם זה עושה נסים ונפלאות. ופירש בספר ציוני: "די"ו ניסים. ר"ל הרבה ניסים". ולפי "ספר היחוד": "למענך שאתה אחוז בדיוקנו של יעקב אבינו".
לקריאה נוספת
- יהושע טרכטנברג (אנ'), 92-94 290, Jewish Magic and Superstition, 1939 (באנגלית)
- יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית כרך ז', מרכז זלמן שזר, עמ' 104-103
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
שם בן כ"ב40358456