שלם וצפה
שיטת "שלם וצפה" (באנגלית: Pay-per-view) היא שיטה לגביית תשלומים מצופי טלוויזיה על צפייה בתוכניות מסוימות. בשיטה זו הצופה יכול לרכוש את הזכות לצפות בתוכנית מסוימת. התוכנית משודרת באותו הזמן עבור כל הלקוחות שרכשו אותה, זאת בניגוד לשיטת ה-VOD, בה כל צופה יכול לבחור מתי יצפה בתוכניות אותן רכש. ברחבי העולם שיטת "שלם וצפה" נמצאת בשימוש למכירת שידור טלוויזיוני של סרטים, אירועי תרבות, בידור וספורט.
התפתחות השיטה
שיטת "שלם וצפה" החלה להתפתח בשנות השבעים בארצות הברית. השימוש העיקרי הראשון בשיטה זו היה מכירת שידורי משחקי הכדורסל של קבוצת ה-NBA פורטלנד טרייל בלייזרס, לאחר שזו זכתה באליפות שנה קודם לכן. השידורים הועברו לקהל הלקוחות דרך מספר ערוצים שיועדו למטרה זו ממש.
הצמיחה הגדולה החלה בשנת 1985, עת עלו בארצות הברית 3 ערוצי כבלים שהוקדשו לשידורי "שלם וצפה" בזה אחר זה. פריסתם הגדולה אפשרה לצופים רבים ברחבי ארצות הברית לרכוש תוכניות וסרטים ולצפות בהם.
השיטה המשיכה להתפתח בארצות הברית ולצבור תאוצה, תוך כדי שמספר גופי שידור וערוצי כבלים החלו להעתיק את המודל העסקי והשתמשו בו במדינותיהם. כיום השיטה נפוצה ברחבי העולם ודרכה נמכרים שידורים של מאות תוכניות, סרטים, אירועים והופעות. תחומים עיקריים אשר משתמשים בשיטה כיום הם אירועי ספורט ומופעי הבידור במסגרת חברות ההיאבקות המקצועית השונות.
"שלם וצפה" בישראל
השימוש בשיטת "שלם וצפה" בישראל החל בשנות ה-90, אז חלק מחברות הכבלים מכרו סרטים, בעיקר לא צנועים, תמורת תשלום. השימוש בשיטה התרחב כשהחלו חברות הכבלים בשידורים הדיגיטליים וכשהוקמה חברת שידורי הלוויין "יס". בתחילה הציעו החברות השונות סרטי קולנוע בתשלום, אך עם הזמן התרחבו והחלו לכלול גם שידורי ספורט, כמו שידורי ליגת העל בכדורגל וליגת הכדורגל האנגלית. לקראת מונדיאל 2006 הוכרז שרוב המשחקים ישודרו גם הם בשיטת "שלם וצפה". המחיר שנקבע תמורת המשחקים (ששווקו כחבילה אחת) על ידי בעלת זכויות השידור, חברת צ'רלטון, נחשב גבוה מדי ואף תואר כ"שערורייתי" והוביל לחרם צרכנים. לאחר מאבק ממושך שכלל התערבות שרים ופוליטיקאים ואף עתירות לבג"ץ (שנדחו) הורד המחיר.
