שלומית מירון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שלומית מירון (נולדה ב- 18 במאי 1962) היא סופרת ומנחת קבוצות ישראלית.

ביוגרפיה

מירון נולדה וגדלה בפתח תקווה.

בין השנים 1985–1992 הייתה עיתונאית ועורכת בעיתון "ידיעות אחרונות" (בשם שלומית מורים). היא למדה תואר ראשון במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה הפתוחה וסיימה בהצטיינות.

את התואר השני במדעי היהדות, במסלול רוחניות, סיימה במכון שכטר בהצטיינות יתרה.

בשנת 2000 הוכשרה כמנחת קבוצות במכון "מעגלים" וקיימה סדנאות להתמודדות עם משבר אמצע החיים. בשנת 2004 הקימה את סדנאות "סיפור חיים" המאפשרות לאנשים לעבד סיפורי חיים תוך בחינה יצירתית של נרטיב חייהם. כמו כן רכשה מגוון השתלמויות בתחום הביבליותרפיה ופיתחה מודל עבודה בשם "הגותרפיה" לעבודה על נרטיבים באמצעות כתיבה יצירתית.[1]

לאורך השנים פרסמה סיפורים קצרים ושירים בכתב העת "מראה", באתר "פסיכולוגיה עברית" ובאתר סלונה. וכן טורים אישיים בכתבי עת שונים, מאמרים ורשימות מסע הומוריסטיות בין השאר ב"מסע אחר לילדים" וב-ynet.[2][3]

בנוסף פרסמה מספר ספרים דיגיטליים לילדים ובהם: סדרת קומיקס בשם "המכורים לאייפון" עם המאייר אלחנן בן-אורי, ספר לפעוטות העוסק בהסתגלות לשינויים - "עננים באים והולכים" עם המאיירת סמדר גרוסמן, ושני ספרים העוסקים בהתמודדות עם פגיעות רגשיות: "מי נבהל מחץ מורעל" ו"כך מצאתי לי חבר" בליווי איוריה של אלכסנדרה לזובסקי.

בשנת 2012 זכתה להיות בין עשרת הפיינליסטיים הראשונים (מתוך מאות מתחרים) בתחרות הוועידה ל"יזמות בחינוך" בזכות מיזם שהגתה "כתיבת סיפורים מפי ילדים". מיזם זה הוא חלק מתוכנית שפיתחה עבור צוותי חינוך המנגיש כתיבה אינטואיטיבית ככלי לביטוי אישי לתיווך למידה ולאבחון קשיים. בנוסף, מעבירה סדנאות למטפלים להנגשת כתיבה אינטואיטיבית ככלי מסייע בתהליך הטיפולי.

בשנת 2018 נבחרה לשאת נאום בשם מסיימי התואר השני במכון שכטר על הזיקה בין לימודי יהדות לערכי התרבות הישראלית החילונית.[4]

היא מנחה סדנאות לכתיבה אינטואיטיבית ואת הסדנה הוותיקה שיצרה "סיפור חיים". מתגוררת בראש העין עם בן זוגה ואמא לשני בנים, אחד מהם הוא המוזיקאי עידן מורים שחי ופועל בניו יורק.

ספריה

  • "ככה נראה אושר – סיפורים מאמצע החיים" - קובץ סיפורים הוצאת גוונים, 2004
  • "המוצץ שלי והמוצץ של אבא – סיפורו של מסע גמילה משפחתי" ספר שצולם על ידי האמנית עדי אדר, וכתוב בשני רבדים – להורים ולילדים, הוצאת אסטרולוג, 2005. הספר תורגם לספרדית ולקטלנית ויצא ב-2010 בהוצאה הספרדית ALREVES (ב-2018 יצא כספר אודיו בהוצאת iCast)
  • "מורטוריום" רומן בעריכתה של מיכל חרותי. בספר דמות מדען הטוען שעוד חמש שנים תפרוץ מגפה שתגיע מסין על ידי עטלפים. הוצאת מרקם, 2015[5][6][7][8]
  • "תמימות שנייה" רומן בעריכתו של שמעון ריקלין. הוצאת אולימפוס, 2021[9][10][11][12]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שלומית מירון. "הגותרפיה" - שימוש בקטעי הגות כטריגר לכתיבה וככלי מסייע לפריצת נרטיב ושינויו
  2. ^ שלומית מירון, בלגאן בקרוואן, באתר Ynet, ‏29 ביולי 2009
  3. ^ שלומית מירון, ביאכטה, עם המשפחה, באתר Ynet, ‏20 במאי 2002
  4. ^ שלומית מירון. נאום בשם מסיימי התואר השני במכון שכטר על הזיקה בין לימודי יהדות לערכי התרבות הישראלית החילונית.
  5. ^ ציפי גון-גרוס מראיינת את שלומית מירון על מורטוריום, ספרים רבותיי ספרים, גלי צה"ל
  6. ^ ראיון עם לאה שקלר על הרומן מורטוריום
  7. ^ אברי גלעד על תחזית הקורונה ברומן מורטוריום בערוץ 12
  8. ^ ירון אביטוב "מורטוריום": פרוזה או ספר טיפולי אוונגרדי? "הארץ" 7 בינואר 2016
  9. ^ שרית פליין על הרומן "תמימות שנייה" באתר הסקירות "אוצר מילים"
  10. ^ שרה אוסטרוב על הרומן "תמימות שנייה" באתר בכיוון הרוח
  11. ^ חגית בן-חור על הרומן "תמימות שנייה" ב"מועדון התרבות של חגית"
  12. ^ ראיון עם אורלי בר קימה על תמימות שנייה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32202997שלומית מירון

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שלומית_מירון&oldid=1944057"