שירות כיבוי האש הממלכתי (רוסיה)

שירות כיבוי האש הממלכתי (ברוסית: Государственная противопожарная служба) הוא ארגון הכבאות וההצלה הרשמי של רוסיה הכפוף למשרד למצבי חירום. המערך מספק שירותי כבאות, חילוץ והצלה שונים 365 ימים בשנה, 24 שעות ביממה. חיוג 112 או 01 מכל טלפון ברוסיה ינתב את השיחה למוקד חירום של שירותי כבאות והצלה האזורי הקרוב לצורך קבלת קריאת חירום.

ארגון ומבנה

שירות כיבוי האש הממלכתי הוא ארגון ממלכתי הכולל את שירותי הכבאות הפדרליים של רוסיה, שירותי כבאות של ישויות הפדרציה הרוסית ושירותי הכבאות של מפעלים שונים שפועלים על בסיס חוזים נפרדים. שירותי הכבאות מטפלים בכ-2 מיליון אירועים בשנה ומשרתים בהם מעל 200 אלף כבאים מהם 150 אלף במסגרת השירות הפדרלי של המשרד למצבי חירום, 52 אלף במחוזות הפדרציה הרוסית ו-16 אלף במתקנים בעלי שירות כבאות עצמאי נפרד.

שירותי הכיבוי כוללים את שירות כיבוי האש הממלכתי, שירות כיבוי האש הפדרלי, שירות כיבוי האש המוניציפלי, שירות כיבוי אש פרטי, שירות כיבוי אש מתנדב, שירות כיבוי אש פנימי של גופי הממשל, שירותי ההצלה של מחוזות רוסיה.

היסטוריה

שירותי הכיבוי וההצלה ברוסיה הם משירותי הכבאות הוותיקים בעולם, הם הוקמו לראשונה ב-30 באפריל 1649 על פי צו מלכותי מאת הצאר אלכסיי מיכאילוביץ' ("Наказ о градском благочинии") שהניח את היסודות להקמת גופי כיבוי בכל אחת מערי רוסיה.

בתקופת האימפריה הרוסית פעלה חברת הכבאות הרוסית הקיסרית (Императорское российское пожарное общество) שהפעילה שירותי כיבוי אש. בשנת 1832 פעלו 590 פלוגות כיבוי אש קבועות: 250 בערים, 2,026 ביישובים חקלאיים, 127 במפעלים, 13 במתקני צבא, 12 פרטיים ו-2 בלבד במסילות הברזל.

באפריל 1918 הוצא צו להסדרת פעילויות שירותי כיבוי האש כגוף ממלכתי. ב-1934 פעל מינהל כיבוי האש הראשי (Главное управление пожарной охраны) שהיה חלק מהנקוו"ד ועד שנת 1990 פעלו גופי כיבוי האש כחלק מהמשטרה ומשרד הפנים.

ב-30 באפריל 1999 צו נשיאותי של בוריס ילצין קבע כי ה-30 באפריל הוא יום השנה של שירותי הכבאות ברוסיה.

ב-9 בנובמבר 2001 צו נשיאותי של ולדימיר פוטין קבע שכל 278,000 אנשי שירות כיבוי האש הממלכתי יוכפפו למשרד הממשלתי למצבי חירום. עד שנת 2005 היו כל גופי הכיבוי ברוסיה חלק מהמשרד למצבי חירום. באותה שנה יצאה לדרך רפורמה מינהלית ובמסגרתהּ שירותי כיבוי האש ברוסיה פוצלו לשירותי כיבוי האש הפדרליים שנותרו חלק מהמשרד למצבי חירום וכללו 80,000 כבאים ו-137,000 כבאים של שירותי כיבוי האש האזוריים שהוכפפו לרשויות השלטון המקומי. 70 אלף כבאים נוספים הוחזקו בשירותי כיבוי עצמאיים שונים.

אופי הפעילות

שירות כיבוי האש הממלכתי אחראי להצלת נפשות, רכוש וחילוץ לכודים במקרים הבאים:

כיבוי והצלה

דליקות
שריפות ביערות, שטחים פתוחים ושדות קוצים
טיפול בתקריות בהן מעורבים חומרים מסוכנים
תאונות דרכים, תאונות רכבת ותאונות כלי תעופה
שטיפות כביש לאחר תאונות דרכים למניעת פגיעות נוספות
חילוצים מגובה, תהומות, בורות וחילוצים במתווה אורבני (סנפלינג) וכן חילוץ מנהרות זורמים ושטפונות
חילוץ ממעליות ופריצות דלת במקרי חירום
חילוץ בעלי חיים וכל עזרה הנדרשת לבקשת שאר גופי החירום במידת הצורך

מניעה והדרכה

אבטחת אירועים, משחקי כדורגל והתכנסויות של מעל 700 איש
מניעת דליקות - קביעת דרישות לסידורי בטיחות אש אקטיביים ופסיביים בשטחים בנויים ופתוחים בעזרת חקיקה והסברה
הדרכה ואימונים - החל מאימון הכבאי כפרט ועד להשתתפות בתרגילים משותפים עם המשטרה, הצבא וארגונים נוספים
בניין הכוח - גיוס כח אדם, בינוי ושיפוץ תחנות ורכש ציוד ייעודי, רכבי כיבוי וחילוץ לסוגיהם

ראשי מכבי האש לדורותיהם

גופים הפועלים בתחום החירום
המשרד למצבי חירום והגנה אזרחית שירות כיבוי האש הממלכתי משרד הפנים סוכנות היערות הפדרלית

שם ממלא התפקיד	תחילת כהונה	סיום כהונה	הערה
יאקוב מתיאשווילי	1918	1925	ראש שירותי כיבוי האש
טוגאן מלסאגוב	1926	1937
וורוביוב	1937	1938	מפקד יחידת כיבוי האש של נקוו"ד
סמנקו	1938	1939	ממלא מקום מפקד יחידת כיבוי האש של נקוו"ד
אלכסנדר לוקיץ'	1939	1941
טאראס צ'קראולי	1941	1951
וסילי אלייניקוב	1951	1957	מפקד יחידות כיבוי האש של משרד הפנים
ולדימיר צ'מבאייב	1957	1961	מפקד יחידות כיבוי האש של משרד הפנים
ניקולאי בולגאקוב	1961	1984	מפקד יחידות כיבוי האש של משרד הפנים
ולדימיר אוסטאך	1984	1993	מפקד יחידות כיבוי האש של משרד הפנים
ולדימיר אוסטך	1984	1993	מפקד יחידות כיבוי האש של משרד הפנים, ראש מינהל שירות כיבוי האש הממלכתי
סולטאן בארוייב	1993	2003	ראש מינהל שירות כיבוי האש הממלכתי