הרמב"ם בהקדמה לספר המצוות כתב "וכן ראיתי שלא אחברהו בלשון ספרי הנבואה לפי שהלשון ההוא קצר בידינו מהשלים עניני הדינים בו. וכן לא אחברהו בלשון התלמוד לפי שלא יבינוהו מאנשי אומתנו כי אם יחידים, ומלות ממנו זרות וקשות אפילו לבקיאים בתלמוד, אבל אחברהו בלשון המשנה כדי שיקל זה לרוב" הנה כבר קדם למשכילים שרצו לחדש את השפה על סמך השפה המקראית בלבד והזהיר מכישלון. אבל הם החכמים בעיניהם לקח להם כמה שנים עד מנדלי מוכר ספרים. האם אכן מתאים לציין זאת בערך בפסקה "העברית של תקופת ההשכלה"?
שיחה:תחיית הלשון העברית/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הערך כולו אינו משקף את התפיסה המציאותית של השפה העברית בארצות הגולה. ומתייחס לחילון השפה כאל כאל החייאתה.
(הייתי משווה זאת לשיכתוב בתודעה הישראלית המתעלמת מן המתיישבים הראושנים בני הציבור התורני בעליות הגדולות לארץ ישראל)
הערך אינו זקוק להוספת אספקלריה תורנית כי אם לכתיבתו מחדש.
(סליחה על האריכות אני סבור כי למקורות המידע יש משמעות רבה בנוגע לתפיסה ההיסטורית של התודעה הציבורית)
הייתי מוחקת או חוסמת את הדף.
אין נושאים ישנים יותר