לשון המכלול הלכה זאת נתחדשה לראשונה על ידי שמואל הנביא עד כאן לשון המכלול
הדברים שכתובים כאן הם טעות, כי כבר כתבו האחרונים שבודאי שעלי ידע את ההלכה [והכל ניתן בסיני ואין נביא רשאי לחדש] אלא שעלי רצה לדעת אם הוא מבין היטב את הדברים כדי שיהיה לו דין של מורה הוראה בפני רבו.
חידושים כאלו שכתבת טעונים מקור ברור. הם מנוגדים לפשטות הגמרא ואם לא מדובר בבר סמכא בוודאי שאין לכך השפעה ממשית על הכתוב בערך.
א. אין צורך בראיה כי הרי כל התורה ניתנה מסיני וגם ההלכה הזאת ולא יתכן ששמואל חידש אותה וכמו שכתבתי.
ב. להלן לשון הרש"ש במסכת ברכות ל"א ב'
ליתי ולשחוט כו'. נראה דעלי נמי ידע הדין דשחיטה בזר כשרה אלא דלכתחלה היו נוהגים בכהן עמש"כ לעיל (כ"ח א') להכי א"ל קראו כהן ושמואל חזי דהוו מהדרי בתר כהן ר"ל שהשתדלו ביותר בתריה דכהן לכן אמר להו למה לכו לאהדורי כו': עד כאן לשונו.
ג. הרש"ש טוען שגם עלי ידע, אבל על זה שלא שמואל הוא זה שחידש אלא הדבר היה ידוע פשוט וברור שהרי הכל ניתן מסיני, וכל הנידון של הרש"ש אם עלי עצמו ידע או עלי לא ידע.
ד. להלן לשון צל"ח שם
וכאן בשחיטת הפר דסוגיא זו אמר עלי קראו כהן ליתי ולשחוט, כי לא כולי עלמא המה מומחים ומוחזקים לשחוט, והיה צריך לקרוא את מי שהוא בקי לשחוט, והיה עלי מצוה לקרוא לכהן כי היה סבור מסתמא שכיחי כהנים הבקיאים כמו דשכיחי ישראל, ואז עדיף הכהן מישראל. אבל שמואל ראה שהיו מהדרי בתר כהן, שלא היה כהן מזומן לפניהם והיו מהדרים אחר כהן דוקא, והיה בזה שיהוי מצוה, ואז אמר להם למה לאהדורי בתר כהן למשחט שחיטה בזר כשרה. ודוק בדברי שמואל שלא אמר להם בקיצור למה לכם כהן למשחט כשרה בזר, אבל האריך לומר למה לכם לאהדורי, דוקא אם היה הכהן מזומן לפניכם יפה וטוב הוא ליתן לכהן לשחוט, אבל לאהדורי לחפש אחריו אין צורך. וגם עלי סובר כן, ומה ששאל עלי לשמואל מנא לך הא, לא בשביל שעלי לא ידע דרוש זה, רק רצה להבחין חכמתו של שמואל, כי לפי רוב חכמתו ראוי להענישו, אף שקטן אינו בר עונשין, זה שחכים טובא בר עונשין הוא לפי חכמתו. עד כאן לשונו.