מימרות היו נאמרות בע"פ
בכל מיני בתי מדרש,
ובבית מדרש זה רב יהודה מסורא הוא זה שהביא את המימרא לביהמ''ד
ובבית מדרש זה המתניתא הובאה.
ובבית מדרש של אביי הובאה המתניתא.
וישנו ספר [גדול מאוד] שהרחיב בענין הזה [אינני זוכר את שמו,]
ומוכיח שיש בש"ס סוגיות שנאמרו בישיבת סורא וסוגיות בישיבת נהרדעא,
ומוכיח את זה מאוד יפה,
ורב אשי שסידר את הגמ' הביא [ דהיינו העתיק מילה במילה ] סוגיות ששמע שנאמרו בסורא וסוגיות ששמע שנאמרו בנהרדעא
ובזמנו קראתי קצת בספר ההוא והוא מיישב הרבה דברים בסוגיות הש''ס ומוכיח בראיות טובות את הדבר והיסוד הזה,
וזה מיישב שם הרבה דברים שנראים לנו תמוהים בסדר הגמרא שלפעמים היה נראה שצריך לשנות את הסדר אחרת.
אך הנ''ל מוכיח שרב אשי העתיק את המשא ומתן מישיבה אחת וכשראה צורך לשנות דבר חדש בנושא אמר אותו לאחרי כן ולא בתוך הדברים,
כי הדברים נאמרו בעל פה ושלא יטעו התלמידים בגירסתם.
כך שיתכן בהחלט שבסורא הראשון שהביא את זה לביהמ''ד היה רב יהודה מסורא, ואביי היה לפניו אך אביי היה הרי בפומבדיתא ואין זה סותר כלל.
כמדומני שהקטע שראיתי שם היה בסוגיא של נר חנוכה במ' שבת ויש שם כמה דברים שלא ברורים הסדר שלהם אך לפי היסוד הנ''ל הוא מיישב כפתור ופרח
נ.ב. כמו שברור מתחילת המו''מ אין לי ראיה לכאן או לכאן אלא אני מציין שיש מקום להניח את הדבר בצריך עיון.