שיחה:מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר/ארכיון

הרמב"ם כמובן לא מזכירה אבל גם הטור והמפרשים לא הזכירוהו כלל. מה שהובא בשם הרמב"ם בפיה"מ אינו מוכיח על מה מדובר. האם ייתכן שהעלימוה בכוונה כדי לא לגרום לחורבן כאשר ישמעו מזה בדורות הבאים?

"ולולא גניזת קהיר לא היינו יודעים על דעתם של גאוני ארץ ישראל בדין תורת העיבור." עד כמה הגניזה הזו מוסמכת. ואולי כמה כופרים שתלו לתוכה דברים כדי לערער על הקבלה שלנו? ובפרט שדעה זו תמוהה ולא הזכירה את טעמה כלל. וטירחה רבה טרחו כדי לנסות להסבירה.

יש לציין שעיגול רב נחשון כן מוזכר בפוסקים אבל דחו בתקיפות את דבריו (ואם חששו לחורבן בדורות הבאים למה לא העלימוהו?)

הערך מאד בעייתי לדעתי וראוי לעריכה, לגוף הנושא המדובר זה יותר מתמוה, אם שיטת הרמב"ם שמה שקובע את קידוש החודש גם בזמן הזה היא קביעת חכמי ארץ ישראל, והחשבון הוא רק סימן שזה מה שהם קבעו, היה עליו לציין שאם ידוע שהם קבעו אחרת יש לנהוג כמותם והרי הוא הביא להלכה את חשבון רס"ג, וזה נראה שהרמב"ם לא שמע על המחלוקת הזו. גם העובדה שמכתבים אישיים למדי כמו התכתובות בין רבי אהרון בן מאיר מארץ ישראל לרבי מבשר הכהן בפומבדיתא ובחזרה נמצאו בגניזה במצרים, וגם מכתב מראש הגולה ( מופיע באוצר הגאונים ר"ה כ.) שנכתב שמונים שנה קודם ומתאים לנאמר במכתבים בזמן המחלוקת שעד שמונים שנה קודם היו נסמכים חכמי בבל על חכמי א"י ולא עשו על פי החשבון, וגם הקביעות שם לא מתאימה לקביעות שלנו, ושגם עליו אין סיבה שיגיע מבבל לגניזה במצרים, מחשיד מאד. התאוריה שמופיעה להסביר את דעת ר' אהרון בן מאיר לא ראויה לדעתי להופיע במכלול(שהחשבון של חכמי ישראל מבוסס על חכם גוי תוך עיגולי חשבונות), מלבד שהיא נסתרת ממכתבו של רבי אהרון שלא התווכח על המולד אלא על הדחיה של מולד זקן, אם צריך להביא תאוריה אפשר להביא את התאוריה של קאסוטו לפי המקור ב"לקריאה נוספת" בסוף הערך שהוא כדרכו קרוב יותר למסורת (בקצרה שהוא סבר שהדחיה של מולד זקן היא לפי ר"ח ניסן ולא תשרי ומתבססת על ניסיון להתאמה קרובה לראיה על פי המולד האמיתי). גם הציטוטים מהרמב"ם מכוונים לענין אחר והוא דעת רס"ג שקדוש על פי הראיה בזמן ב"ד הוא דרבנן, ולמעשה הדחיות של "לא אד"ו ראש" נהגו כבר אז בצורה מוחלטת (מופיע בקטע הקודם באוצר הגאונים שם) וזה לא קשור למחלוקת עם ר' אהרון בן מאיר אלא לוויכוח עם הקראים, ושייך בכלל לערך "לא אד"ו ראש" הרמב"ם מעלה צד שרס"ג עצמו העלה טענה זו רק לצורך וויכוח עם הקראים אבל רבנו חננאל העתיק את שיטת רס"ג בפרושו ונראה שסבר כך, זכורני שגם רב האי גאון חלק על רס"ג והעלה ג"כ את הצד שרס"ג טען זאת רק נגד בקראים אבל לא מצאתי עכשיו את המקור.

הקטע האחרון על מגילת אביתר שכביכול חולק על דעת רב עדיה גאון נראה הבל.

לקטע המועתק אין שום קשר עם המחלוקת.

נראה שזה תלוי זה בזה. אם סברו שקבלת בני א"י קובעת ממילא הולכים בשיטת ר"א בן מאיר. בכל אופן זה לא מוכיח מספיק, ואם אין מקור מפורש יותר, ייתכן שהסכימו עמו רק בזה וכמו דעת הרמב"ם.