"או להתיר להן להנשא לבחיר לבן על אף הבעיות שיש איתן"
לא יותר כדאי לנסח כך? או להתיר להן להינשא לבחיר ליבן כרצונן כנגד המסורת אותה מבקשת כל העיירה לשמר.
זה גם נכון מבחינת עריכה, וגם מבחינת תוכן העלילה. (ובעומק גם, יש בזה ביקורת סמויה כנגד ההתנהלות ה'דתית' בעלילה שאין בה דת כי אם מסורת בלבד, ולכן היא התדרדרה לאן שהתדרדרה.) Vמאירי (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום
1."על אף הבעיות שיש איתם" נכון, לא "איתן". הבעיה אמנם בבחורים. אבל הנוסח לטעמי לא מספיק אנציקלופדי. כמו שאומר "אינני בא לביתך בגלל הבעיות שיש איתך. ",
אני אפרט: הבעיות לא היו בבחורים, אלא בנישואים שלהם יחד.
ולכן הייתי מעדיף : "או להתיר להן להנשא לבחיר לבן על אף הבעיות שיש בנישואין אלו" או "בקשר שכזה"
2.אבל אני בכלל מעדיף "להתיר להן להינשא לבחיר ליבן כרצונן כנגד המסורת אותה מבקשת כל העיירה לשמר".
ויש במשפט זה ביקורת סמויה (העולה אצל שומר תומו"צ בהבינו את מהלך העלילה). כי הרואה את הסרט מגלה את עצמו מתרעם על ה'מסורת המיושנת' ה'מגבילה' את האנשים.
לכן, נכון מבחינתי להעביר ביקורת על הצגת הדת שם. שאכן ריקה מתוכן ובעלת תוכן מסורתי בלבד. ולכן מתדרדרת עד לבת השלשית שבוחרת להנשא לגוי, ולהתנתק ממשפחתה.
גם ההתלבטות בסרט לא מביאה בחשבון עומקים מעבר למה שהבאתי, שהיא מסורת שטחית ומעוותת. (המסורת שם ב'אמצע להיפתח'..)
המשפט שרציתי מעביר ביקורת עדינה על כך. שהיא בגדר ראויה להכנס לאינצ'.
ראשית, תודה על תשומת הלב המרובה והמדוקדקת, ובאשר לשאלותיך:
צריך כנראה יותר מלקרא כדי להבין. אם אין לכם סבלנות, תעברו לקאטש למטה:
שלושת הבנות מתדרדרות בזו אחר זו.
הראשונה נישאת שלא ע"י השדכנית לבחור עני. -לכאורה אוירת הסרט שאין בכך רע אלולי המסורת. והאבא מאשר זאת בסוף.
השניה נישאת למשכיל רדיקלי, שאינו שומר מסורת. ע"פ הסרט אין בכך רע. האבא מאשר.
השלישית בוחרת בגוי, האבא מנתק יחסים. זהו רע.
יש מה לדון מה בחר שלום עליכם להציג, והיה מקום לומר שתיאר בסיפורו את ההידרדרות, שסופה מי ישורנו, ולכן יש לחזק שמירת המסורת.
ומאידך, ייתכן ובא בכלל למחות על שמירת המסורת ולטשטש את הזהות היהודית הטבעית שיש לכולנו. שהרי כולנו בסך הכל, אולי גם גויים הם 'בני אדם'??.
דבר נוסף, הבנות רכוש האב. והאוירה מאד אדנותית.
מה שבטוח שהסרט לא מכבד את הדת, ובוודאי גורם לניפוץ כמה מוסכמות של מנהגים.
לכן, חשבתי שנכון, שלא להסתכל על האב, ועל נימוקיו כדתיים כלל וכלל. אלא רק כמשפחה מסורתית נבערת.
במשפחה דתית אמיתית, אין מציאות כזאת:
א. האבא אינו אדון. והבנות שוות זכויות. (ולא מזווגים לצעירות מבוגרים גסי גוף. בעל כורחם.) כי לא אומרים ש: דת=נבערות
ב. הבנות מעונינות מרצונן החופשי בשידוך. ולא בהיכרות.
ג. מהתחלה יודעים שזה לא נכון דתית. גם עם הבחור הדתי של הבת הראשונה.
וכאן הקאטש:
כיון שהאוירה בסרט מאד מבינה את הנישואיים הראשוניים וגם את השניים.
נכון יהיה להבין זאת במושגים של התפשרות מסורתית ולא התפשרות דתית.
באשר לשאלותייך:
זאת הבעיה שלי, למשל עם המכלול. מדובר על מסרים עדינים ודקים. ובאם הייתה לי אפשרות הייתי משכתב לגמרי את כל הערך הזה. אבל לפחות זה.
אני מוצא עצמי רגיש מאד, לזהות מסרים עקיפים בכגון דא.
אני מקווה שהובנתי. מחד לא רציתי להאריך, ומאידך היה חשוב לי לפרט. אם עדיין לא, אנא. בברכה ובתודה.
ראשית - תודה גדולה שטרחת לכתוב את דעתך ולפרטה.
שנית - אתה בהחלט צודק, מן הראוי היה לכתוב את כל הערכים מחדש, אבל כדי לרוץ קדימה העתקנו וסיננו. אדרבה, אם יש לך אפשרות לכתוב את הערך מחדש זה מעולה.
שלישית - בנוגע לתובנות שלך, אין לי מושג מה חשב שלום עליכם, אבל כיהודי חרדי כשאני רואה סרט כזה אני מבין את תוצאות ההתדרדרות, היום אומר לו עשה כך ולמחר עבוד ע"ז. זה מזכיר את הסיפור על ההצגה של כי תצא למלחמה, הם ראו זלזול בכך ששני גדו"י קשישים יצאו למלחמה, אבל אנחנו ראינו את זה שהם ניצחו.
רביעית - בזכותך ובזכות אנשים כמוך המכלול יהיה טוב ועדין יותר. אני סומך עליך במאה אחוז שתשנה את הערך ותהפוך אותו לחרדי וראוי הרבה יותר.
בברכה בהוקרה רבה ובידידות, עמוס
ערכתי קטע מהותי בערך. מקווה שיהיה לתועלת. אשמח להערות ותיקונים. לעיונכם.
לא ידעתי אם למחוק קטעים שלמים הנוגעים לשיבוץ שחקנים בהצגות וכו וכו, האם זה כה מעניין ונחוץ לערך?
Vמאירי מעולה מעולה מעולה!!!
פשוט מיוחד איך כתבת הכל בצורה חרדית תורנית וראויה, חילך למכלוליתא!
אשרינו שיש בינינו יהודים נקיי דעת וכשרים כמוך.
לגבי התיאטרון השחקנים וכל הנ"ל, תוכל לשאול את רבי יוסף, הוא בקי בכללים אלו יותר מע"ה כמוני.
ושוב, תודה. עמוס.