שיחה:יוסף טרומפלדור

בציבור החילוני או בחוגים חיצוניים

1. בערך בויקיפדיה היה ”כתוב טרומפלדור היה לפרשת יסוד שעליה חונכו דורות”.
2. מעלת התורה הבין בצדק שבמכלול זה לא יכול להישאר כך, והוסיף ”טרומפלדור היה לפרשת יסוד בציבור החילוני שעליה חונכו דורות”.
3. מוסיף והולך שינה וכתב ”טרומפלדור היה לפרשת יסוד בחוגים חיצוניים שעליה חונכו דורות”. בתקציר העריכה הוא הסביר: "א. לא צריך לתת לגיטימציה לחילוניזם. חז"ל השתמשו בלשון דומה - חכמה חיצונית, ספרים חיצוניים, חכמי אומות העולם וכו'. בין והתבונן. ב. גם דתילונים כן".

מוסיף, א. בשיח החרדי כשאומרים חילונים זה לא נותן לגיטימציה אלא להפך זה בעצמו אומר שזה חוגים חיצוניים ללא צורך לומר זאת מפורש אלא זה מניח את זה כ'מובן מאליו' (זה אי מתן לגיטימציה הרבה יוותר חוק). כמו כן אין לנו לחדש מונחים, רק כשאין בררה אלא לחדש. ב. מסכים. לכן אני מציע לכתוב 'בחברה הציונית' או בציבור הציוני' או בחוגים ציוניים' מה דעתכם?--יוסף (שיחה) 00:26, 16 בפברואר 2017 (IST)

חשבתי על היבטים אלו לפני ששיניתי, ובכל אופן כך היה נראה לי יותר. יוסף, לדבריך, מעניין למה חז"ל לא רצו לכתוב "אריסטו" והעדיפו את "חכמי אומות העולם". אני משוכנע שזה שהרמב"ם הזכיר את אריסטו נתן לו יותר לגיטימציה ממה שחז"ל סתמו אותו בשם "חכם אומות העולם". תופעה דומה הייתה ועודנה עם ספרות המשכילים והחילונים, שכאשר מתייחסים אליה בציבור החרדי, מכנים אותה "חכם אחד", "החכם ג.", "אחד מחכמי הזמן" וכיו"ב. "בציבור החילוני", זה משמע כאילו יש ציבור חרדי ויש כמו זה גם ציבור חילוני. מי טוב ומי פחות? לא יודע. מה שאין כן כאשר אמרנו "חיצוני" - "הוצאנו אותו החוצה" וזהו. מעבר לכך, גם סעיף ב' חשוב פה. גם אצל הציונות הדתית הוא חשוב. ההצעה לכתוב "חברה/ציבור/חוגים ציוניים", יש בה פרובלמטיות. שכן היום הציוניות כבר לא בטובה, ולמרבה האירוניה, דווקא הדתיים הם הדוגלים בה. לסיכום, אני נשאר בדעתי. מוסיף והולך (שיחה) 03:05, 16 בפברואר 2017 (IST)