"כתיבת הסטוריה יהודית בלשון הגרמנית, ע”י מחבר שיעוד עמו ועתידו לא היו ברורים לו כלל וכלל לא היתה מן התפקידים הקלים, לכן נכשל גרץ לא פעם בחוסר עקביות, בסנטימנטליות יתירה ובגישה אפולוגטית.בהתאם לדרך התפתחותו הרוחנית ולאפיו היה בטוח באמת המדה הראציונליסטית ולא היה מסוגל להתעלות מעל לדרך שיפוט זו לפיכך לא הגיע להבנת כחות ותנועות שמהותן בתחום האי ראציונלי. צמידותו למסורת אנשי ההשכלה גרמה לו לשנאה ממש ל”תלמודיסטים הפולניים המטופשים” הוא מכנה את היידיש בשם “שפת חיות למחצה”. בתיאור הסבות לגזרות ת”ח נגרר גרץ אחרי ההסטוריון הרוסי האנטישמי קוסטומארוב שהטיל את האשמה במאורעות הדמים על שחיתות היהודים פרי הפלפול התלמודי שעיקם את מוחם[1]".
- ↑ אמציקלופדיה העברית ערך גרץ