שיחה:אדריאנוס/ארכיון

הבעיה הגדולה שלנו, היהודים, שאנחנו עוסקים בעצמנו ולא תופסים את העולם שבחוץ שעבורו אנחנו לא נחשבים במיוחד. קריאה בערך אדריאנוס אינה מביאה את התנאים ההיסטוריים והגאופוליטיים באזור ארץ ישראל ויוצרת הבנה ושיפוט מעוותים.

1. כאשר מתבוננים במפה רואים מיד כי ארץ ישראל היא ארץ מעבר בין הצפון והדרום.
2. מצרים היא אסם התבואה של רומא וחיונית לכלכלתה.
3. פרתיה היא המעצמה המזרחית, הנמצאת בשיווי משקל עם רומא ומאיימת עליה למעלה מ 170 שנים. כמובן שהיא חותרת להשתלט על מצרים ולנתק אותה מרומא. מכאן חשיבותה האסטרטגית של ארץ ישראל עבור רומא.
4. טראיאנוס נאלץ להפסיק את המסע המוצלח מבחינתו נגד הפרתים בגלל הצורך לדכא את מרד התפוצות שארגנו קיצוניים יהודיים. [בעקבות המרד נפרדו הנוצרים מן היהודים]
5. מרד בר כוכבא הוא איפא בלתי נסבל מבחינה גאופוליטית עבור רומא.
6. התעלמות מוחלטת מן הבעיה של הנוצרים. בניגוד ליהודים, הנוצרים עושים נפשות לעצמם בקרב תושבי האימפריה והם מהווים איום חריף על התרבות הרומית והאימפריאלית המבקשת לאחד את תושבי האימפריה. איחוד זה חשוב מאד לקיום יציב של האימפריה. בשונה מן האויבים הרגילים, אדריאנוס מבין היטב את עוצמת האיום הנוצרי אשר כנגדו אי אפשר להילחם באופן צבאי. לנוצרים אין לגיונות צבא. עובדה היא כי כמאתיים שנה אחר אדריאנוס השתלטו הנוצרים על האימפריה הרומית. ראו למשל הנספח 'להחלטתו של הדריאנוס להקים את איליה קאפיטולינה' מאת פרופ' דוד גולן בספר 'חיי הדריאנוס' בתרגומו. הוצ. אקדמון.
7. הערך מספר על איגת ששלחו הנוצרים אל הקיסר. איננו יודעים על איגרת מהיהודים אל הדריאנוס. איננו יודעים על נסיון להידברות מדינית במגמה ליצור הבנה בין הצדדים. הדריאנוס היה אינטלקטואל , אדם מתאים להגיע איתו להבנות. אבל היהודים פועלים בקיצוניות מתוך מניעים אי-רציונאליים. אימפריה אינה יכולה להתאים עצמה למיעוט זעיר אחוז משיחיות מסוכנת.
8. שימו לב כי המדרש, המספר על פגישות בין חכמי היהודים לבין הדריאנוס, חסר פרטים מהותיים. הוא אינו מספר מתי והיכן התקיימה הפגישה ומי זימן אותה. אי אפשר אפילו לבדוק אם הדריאנוס היה כאן בזמן המתאים. מדרש אינו עדות היסטורית וספרי המדרש שלנו אינם יכולים לשמש מקורות היסטוריים. צריך להבדיל היטב בין היסטוריה לבין מדרשים, ולהקצות לכל אחד פרק נפרד משלו. כאשר רואים במדרש עובדה היסטורית מעוותים את תפיסת המציאות וגורמים לאי הבנה חמורה.
9. בעקבות כשלון המרד למדו היהודים כי לפעמים הכרח לכופף את הראש ולהניח ל'שעה החצופה' לעבור. [ראו 'שעה חצופה' מהי]. הלקח לא בא כתוצאה ממחשבה תחילה אלא עקב המכה הכואבת, ומעיד על העדר חשיבה היסטורית ההכרחית לקיומו של עם. עודד ~~~~

תודה על השקפתך ודעתך בנושא. האם היית מוסיף משפט או שניים לערך, או שלדעתך הדברים חורגים מגבולות הנתונים, ומגיעים לידי השקפה אישית?

שלום,

אין כאן השקפה אישית אלא נתונים ידועים המצויים בספרות .

אודה לך אם תסכם את הנתונים בניסוח אינציקלופדי על מנת שאוכל לשתול בערך.

ועדיף גם מקורות.