שיווי משקל מקוטע בתאוריה החברתית
שיווי משקל מקוטע בתאוריה החברתית הינו שיטה להבנת שינוי במערכות חברתיות מורכבות. השיטה בוחנת את ההתפתחות של שינוי מדיניות,[1] לרבות התפתחותם של סכסוכים.[2] התאוריה גורסת כי רוב המערכות החברתיות מתקיימות במשך תקופות ארוכות של יציבות, אשר נקטעות בתזוזות פתאומיות של שינוי קיצוני. התאוריה שואבת השראה במידה ניכרת מהתאוריה הביולוגית של שיווי משקל מקוטע שפותחה בידי הפלאונטלוגים ניילס אלדריג' וסטיבן ג'יי גולד.
המודל של שיווי משקל מקוטע של שינוי מדיניות הוצג לראשונה על ידי פרנק באומגרטנר ובריאן ג'ונס ב-1993[1] ומאז קיבל תשומת לב הולכת וגוברת במסגרת הגישה המוסדית-היסטורית.[3] המודל קובע כי באופן כללי מדיניות משתנה רק באופן תוספתי (אינקרמנטלי) כתוצאה ממספר מגבלות, ובעיקר ה"דביקות" של תרבויות ארגוניות, אינטרסים שקועים והרציונליות המוגבלת של מקבלי החלטות. שינוי מדיניות ייקטע אפוא באמצעות שינוי בתנאים אלו, ובמיוחד שינויים במפלגות השלטון או שינויים בדעת קהל. כתוצאה מכך, מדיניות מאופיינת בפרקי זמן ארוכים של יציבות, אשר נקטעים בידי שינויים גדולים אך לא תכופים כתוצאה משינויים בחברה או בממשלה. דבר זה בא לידי ביטוי במיוחד במגמות עכשוויות של מדיניות בתחום הסביבה והאנרגיה. כמו כן נמצא כי גם מדיניות הפיקוח על נשק ומדיניות הטבק הפדרלית בארצות הברית משתנות באופן מקוטע. במחקר של מיכאל גיבל נמצא כי למרות תזוזה משמעותית לשינוי מדיניות טבק מדינתית, מדיניות הטבק המדינתית בארצות הברית בין 1990 ל-2003 לא התאפיינה בשינויי מדיניות מקוטעים, דבר אשר פעל לטובת סדר יום של מדיניות פרו-עישון.[4]
קוני ג'רסיק, חוקרת אורחת בבית הספר לניהול של אוניברסיטת ייל, חקרה את התפתחותן של מערכות ארגוניות וניתחה את דפוסי השינוי שלהן. היא ניתחה שישה תחומים של שינוי מדיסציפלינות שונות, ומצאה דפוסים דומים בין הדרך בה נתפסת התרחשות שינוי במינים ביולוגיים לבין הדרכים בהן מבוגרים, קבוצות, ארגונים ושדות מדעים מתפתחים.[5] ניתן למצוא יישומים של התאוריה בתאוריה ארגונית[6], במחקר של קבוצות עבודה קטנות,[7], במחקר של קהילות גאוגרפיות והתנהגות מאוגדת[8] ובמחקר של שינוי טכנולוגי.[9]
כפי שציינו כמה חוקרים, היישומים הביולוגיים של שיווי משקל מקוטע החיו מחדש "תאוריה אודות שינוי בתוך ישויות".[10] בה בעת, ישנה ביקורת על כך שיישומים בתחום מדעי החברה של רעיון שיווי המשקל המקוטע התרחקו מרעיון מרכזי בתאוריה הביולוגית המקורית של שיווי משקל מקוטע: הרעיון שאזור גאוגרפי ממלא תפקיד משמעותי בקביעה אלו אוכלוסיות צפויות לשינויים חדים ופתאומיים בזמן נתון.[8]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Baumgartner, Frank and Bryan D. Jones (1993). Agendas and Instability in American Politics. Chicago: University of Chicago Press.
- ^ Cioffi-Revilla, Claudio (1998). "The political uncertainty of interstate rivalries: A punctuated equilibrium model." In Paul Diehl The Dynamics of Enduring Rivalries. Chicago: University of Illinois Press, pp. 64-97.
- ^ Pierson, Paul. (2004). Politics in Time: History, Institutions, and Social Analysis. Princeton: Princeton University Press.
- ^ Givel, Michael (2006). "Punctuated Equilibrium in Limbo: The Tobacco Lobby and U.S. State Policy Making From 1990 to 2003." Policy Studies Journal 43 (3): 405-418.
- ^ Gersick, Connie (1991). "Revolutionary Change Theories: A Multilevel Exploration of the Punctuated Equilibrium Paradigm". The Academy of Management Review 16(1):> 10-36
- ^ Tushman, M. L. and E. Romanelli (1985). "Organizational evolution: Ametamorphosis model of convergence and reorientation." In B. M. Staw & L. L. Cummings (Eds.), Research in organizational behavior. Greenwich, CT: JAI Press, pp. 171-222.
- ^ Gersick, Connie (1988). "Time and transition in work teams: Toward a new model of group development." Academy of Management Journal 31 (Oct.): 9-41.
- ^ 8.0 8.1 Tilcsik, A. & Marquis, C. (2013). "Punctuated Generosity: How Mega-events and Natural Disasters Affect Corporate Philanthropy in U.S. Communities." Administrative Science Quarterly, 58(1): 111-148.
- ^ Levinthal, D.A. (1998). "The slow pace of rapid technological change: gradualism and punctuation in technological change." Industrial and Corporate Change 7(2): 217-247.
- ^ Arrow, H., M. S. Poole, K. B. Henry, S. Wheelan, and R. Moreland (2004). "Time, change, and development: The temporal perspective on groups." Small Group Research 35 (1): 73-105.
23554240שיווי משקל מקוטע בתאוריה החברתית