שיבוש מהלכי משפט

שיבוש מהלכי משפט היא עבירה פלילית שמטרתה לפגוע בתקינותו של ההליך המשפטי ולהקשות על רשויות החוק לבצע את מלאכתן. דוגמאות נפוצות לפעולות שיבוש הליכים: העלמת ראיות, שינוי פיזי בזירת הפשע, מתן עדות שקר ועוד.

מאפייני העבירה

עבירת שיבוש הליכי משפט נתפסת במערכת המשפט כעבירה חמורה בעלת פוטנציאל נזק משמעותי, עד כדי כך שהשופט מנחם אלון קבע שזו אחת משתי העילות הבודדות שבגינן ניתן לעצור אדם עד תום ההליכים, וזאת על אף זכותו הבסיסית של האדם לחירות.

עבירת שיבוש הליכי משפט היא עבירה 'התנהגותית', שאינה דורשת תוצאה של שיבוש בפועל. היסוד העובדתי של העבירה הוא רחב, וניתן לבצע את העבירה במעשה או במחדל, אשר גורמים להפרעה בתקינותו של ההליך השיפוטי. דהיינו, די בהוכחה ממנה עולה בבירור כי זו הייתה כוונתו של הנאשם. די בכך שהמעשה היה עלול להביא לשיבוש הליכים, ולהביא לפגיעה באושיות המשפט, כדי לבסס יסוד מספיק לגיבוש יסודות העבירה.

שיבוש הליכי משפט חל על כל התהליך השיפוטי, וכולל גם את שלב החקירה הפלילית וההוצאה לפועל. לחובת הנאמנות הקיימת בין הסניגור למרשו, קודמת חובת הציות לחוק בכלל, ולחוק הפלילי וכללי האתיקה בפרט. משכך, אסור לסניגור לסייע באופן פעיל למעשה שעלול להיחשב כשיבוש הליכי משפט. עבירה זו, על אף היותה מנוסחת כלפי הנאשם, יש לראותה, לדברי ד"ר לימור זר-גוטמן, כחובה החלה גם על עורך הדין, שמחויב שלא להטעות את בית המשפט מבחינה אתית-מוסרית ולאו דווקא על ידי חקיקה או פסיקה.

חקיקה ופסיקה בישראל

שיבוש הליכי משפט היא עבירה פלילית המוגדרת בחוק העונשין, כאחת משלל עבירות הנכללות בסימן א': שיבוש עשיית משפט, וזו לשון הסעיף: "העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לעניין זה, "הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".

שיבוש הליכי משפט היא עבירה פלילית נפוצה, המתווספת לעיתים קרובות כעבירה משלימה לעבירות חמורות יותר. דוגמאות לאנשי ציבור שהואשמו (בין השאר) בשיבוש הליכי משפט: משה קצב, יאשיהו פינטו, שלמה בניזרי, ועוד.