שיאה

שיאה
מיון מדעי

עץ שיה

השיאה (Shea; שם מדעי: Vitellaria paradoxa) הוא עץ פרי אפריקני ממשפחת הספוטיים והמין היחיד בסוג ויטלאריה. הוא עץ נשיר, וגובהו הממוצע נע בין 7–15 מטרים.

אך עשוי להגיע גם לגובה 25 מטרים וקוטר הגזע לכשני מטרים.

הפרי הוא אגוז שתכולת הזרע שלו עשירה בשומן שממנו מפיקים את חמאת השיאה. האגוז מרכיב חשוב בתזונה באפריקה ויש לו ייעודים נוספים. העץ נמצא ברשימת ה-IUCN בין המינים בסכנת הכחדה, עקב ריבוי שריפות וניצול יתר.

שני תת-מינים מוכרים: נילוטיקה (nilotica) במזרח אפריקה, ופרדוקסה (paradoxa) במערב אפריקה.

תיאור

העץ מתחיל להניב פרי בגיל 10–15. כשהתפוקה המרבית מושגת בין שנתו ה-20 ל-30. העץ ממשיך לתת פירות כ-200 שנה. הפירות גדולים וצורתם דומה לשזיף. תנובת עץ ממוצעת בין 15 ל-20 קילוגרם של פרי, כשהשיא יכול להגיע לכ-50 ק"ג. כל קילוגרם פרי שווה ל-400 גרם זרעים מיובשים.

תפוצה

עץ השיאה גדל פרא בחגורת הסוואנה היבשה של מערב ודרום מסנגל במערב לסודאן ודרום סודאן במזרח, ולרגלי הרמות האתיופיות. בשטחן של 19 מדינות ברחבי יבשת אפריקה, כלומר בנין, בורקינה פאסו, קמרון, הרפובליקה המרכז אפריקאית, צ'אד, אתיופיה, גאנה, גינאה ביסאו, חוף השנהב, מאלי, ניז'ר, ניגריה, סנגל, סיירה לאון, דרום סודאן, סודאן, טוגו, אוגנדה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וגינאה.

בחפירות באזור הכפר סאוגה נמצאו עדויות לייצור חמאת שיאה במאה ה-14.

שימושים

לחמאת השיאה שימושים נרחבים משימוש למאכל ולמטרות רפואיות, במערב משמשת פחות למזון ומשולבת בתעשיית הקוסמטיקה. בגאנה ובניגריה מהווה מרכיב עיקרי בייצור הסבון האפריקאי. זחלים החיים על עץ השיאה משמשים אף הם למאכל. יש גרסאות של החמאה כשהיא מזוקקת בחימום ואז היא נוטה להיות לבנה וחלקה לעומת הכבושה בכבישה קרה שהיא בצבע שמנת צהבהבה ובעלת מרקם גרגרי במקצת. בחלק ממדינות אפריקה כמו בנין, חמאת שיאה משמשת לשמן בישול, כשעווה לאיטום, למספרות, להכנת נרות וכמרכיב במשחות רפואיות. הוא משמש על ידי יצרני כלי הקשה אפריקאיים מסורתיים כדי להגביר את עמידות העץ הטבעי ממנו עשויים הכלים.

גלריה

• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32203081שיאה