שחרור מנהלי
שחרור מנהלי הוא שחרור מוקדם של אסיר מבית סוהר, שמתבצע בהתאם לתפוסת המקומות בבתי הסוהר.
עקרונות השחרור המינהלי הוסדרו ב-1993 בפקודת בתי הסוהר, במטרה להתמודד עם מצוקת מקומות הכליאה בבתי הסוהר. הפקודה קובעת כי השר לביטחון הפנים יקבע, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה[1] של הכנסת את תקן הכליאה, הוא מספר המקומות שבהם ניתן לשכן אסירים בכלל בתי הסוהר. התקן נקבע בכל פעם לתקופה מרבית של שנה. ביום שבו מספר האסירים השפוטים הכולל מגיע לתקן הכליאה, ניתן להתחיל לשחרר אסירים שיתרת מאסרם קצרה יחסית, בהתאם לקבוע בפקודה. כך, למשל, ניתן לשחרר אסיר שנדון ל-18 עד 24 חודשי מאסר, אם יתרת מאסרו אינה עולה על חמישה שבועות, ואילו אסיר שנדון לתקופה שבין 90 ל-96 חודשי מאסר יכול להשתחרר בשחרור מנהלי אם יתרת מאסרו אינה עולה על 17 שבועות. אף שהפקודה מקנה לנציב בתי הסוהר שיקול דעת באשר לשחרור האסירים, בפועל משתחררים כל האסירים שניתן לשחרר לפי התקן הקבוע בפקודה.
לאורך השנים עלה תקן הכליאה, בהתאם לעלייה במספר האסירים. עם זאת, לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 השתנתה המגמה, מספר האסירים החל לרדת[2] (בעיקר עקב ירידה במספר האסירים הביטחוניים), וכתוצאה מכך ירד גם תקן הכליאה. כשפקע תוקפו של תקן הכליאה ב-31 במאי 2011, החליט השר לביטחון הפנים שלא לקבוע תקן כליאה חדש, והשחרורים המנהליים נפסקו. לבסוף, לאחר לחץ של ועדת הפנים והגנת הסביבה[3], נקבע תקן כליאה חדש. עם שחרור האסירים הביטחוניים כחלק מעסקת שליט ירדה מצבת האסירים בבתי הסוהר באופן משמעותי, והשחרורים המנהליים נפסקו פעם נוספת. ב-29 בפברואר 2012 הורד תקן הכליאה בכ-800 מקומות.[4]
מאז נקבע ההסדר נמתחה עליו ביקורת מכיוונים שונים. בין היתר, נטען כי מאחר שההסדר מבוסס על מספר מקומות ולא על קביעת מרחב מחיה מינימלי, הוא אינו מעודד את שיפור התנאים בבתי הסוהר. טענה נוספת היא כי השיקול הכלכלי מוביל לכך שאסירים משוחררים בטרם סיימו לרצות את עונשם, בעוד שהפתרון המתבקש היה אמור להיות בניית בתי סוהר נוספים. אחרים הלינו על כך שהתקן אינו מבחין בין סוגי אסירים, ומאפשר את שחרורם המוקדם של אסירים מסוכנים או שאינם מתאימים לשחרור מוקדם[5].
בשנת 2012 תוקנה פקודת בתי הסוהר, ונקבע בה כי השחרור המנהלי ימשיך לחול כסדרו על אסירים המרצים תקופת מאסר שאינה עולה על ארבע שנים, ואילו אסירים שמרצים תקופת מאסר ממושכת יותר יזכו לשחרור מנהלי רק אם ועדת השחרורים קבעה כי ישוחררו גם שחרור מוקדם ("ניכוי שליש").
בשנת 2022 נכנס לתוקפו תיקון 57 לפקודת בתי הסוהר במסגרתו חלו שינויים בנושא השחרור המנהלי : תקופת המאסר בגינה יהיה אסיר זכאי לשחרור מנהלי ללא ועדת שחרורים קוצרה לתקופת מאסר של 18-36 חודשים משמע, תקופת מאסר בגינה יהיה אסיר זכאי לשחרור מנהלי ללא ועדת שחרורים קוצרה מ 4 שנים ל 3 שנים.
הערות שוליים
- ^ בעבר הובא תקן הכליאה לאישור ועדת חוקה חוק ומשפט, אך ב-2008 תוקן החוק, והסמכות הועברה לוועדת הפנים והגנת הסביבה, מאחר שזו מפקחת על בתי הסוהר באופן שוטף בתי הסוהר
- ^ בסוף 2008 עמד תקן הכליאה על 22,035 מקומות, והוא ירד בהדרגה ל-19,190, 18,280, 18,163, 17,700 וב-2012 נקבע על 16,873 מקומות
- ^ פרוטוקול ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת מיום 2 באוגוסט 2011
- ^ צו בתי הסוהר (שחרור מינהלי) (קביעת תקן כליאה), התשע"ב-2012, ק"ת 7096 מיום 29 בפברואר 2012
- ^ ראו, למשל, פרוטוקולי ועדת הפנים והגנת הסביבה מה-19 באוקטובר 2009 ומה-23 בנובמבר 2009
שחרור מנהלי33544498Q6973149