שורש 17
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
凵部 (צ'יאֶן בּוּ) |
---|
שורש 17, (Unicode: 2F10)
→ 几部
刀部 ←
|
סדר הכתיבה של צ'יאֶן בּוּ (凵) |
פירוט |
משמעות: כלי קיבול |
פיניין: Qiǎn bù |
מספר קווים: 2 |
האנגול: {{{האנגול}}} |
שורש 17, או צ'יאֶן בּוּ (בסינית: 凵部, פיניין: Qiǎn bù) הוא השורש השבעה-עשר של הכתב הסיני. פירושו "קופסה פתוחה" או "כלי קיבול", והוא אחד מתוך 23 (מתוך סך הכל 214 שורשי הקאנגשי) שורשים המורכבים משני קווים.
באשר לשורשים הדומים 匚 ו-冂, שמו של שורש 17 מתאר אך ורק את צורתו, 下三框, בתרגום מילולי: "מסגרת תלת צדדית תחתונה".
התפתחות
-
התו בכתיב "עצם האורקל"
-
הצורה בכתיב העתיק דהג'ואן (大篆; פיניין: Dàzhuàn) לפני מעל 2,000 שנה
-
הצורה בכתיב העתיק "כתיב צ'י" או שיאו ג'ואן (小篆, xiǎozhuàn)
תווים נגזרים
מספר קווים נוספים | תווים |
---|---|
+0 | 凵 |
+2 | 凶 |
+3 | 凷凸凹出(לצאת, לשלוח)击SC (=擊->手, להכות) |
+4 | 凼 |
+6 | 函 SC/TC /函 Kangxi/JP/KO (תיבה) |
+7 | 凾(= 函) |
+10 | 凿SC (=鑿->金) |
שורש זה אינו לעולם אינו מופיע כתו בפני עצמו. בשילוב, הוא לוקח היסטורית משמעויות כגון "פה פתוח", "קופסה", "מסגרת", "חור" או "כלי קיבול".
幽 שפחרושו "עמוק" או "אפל" נגזר משורש 46 (山 - הר) ולא משורש 17 (凵).
לקריאה נוספת
- Fazzioli, Edoardo (1987). Chinese calligraphy : from pictograph to ideogram : the history of 214 essential Chinese/Japanese characters. calligraphy by Rebecca Hon Ko. New York: Abbeville Press. ISBN 0-89659-774-1.0-89659-774-1
- ליי לי: "התחקות אחר שורשי הדמויות הסיניות: 500 מקרים". בייג'ינג 1993,מסת"ב 978-7-5619-0204-2
- KangXi: עמוד 134, תו 17
קישורים חיצוניים
32137355שורש 17