שביט לולין
שביט לולין (C/2007 N3 (Lulin)) הוא כוכב שביט אשר נע במסלול בעל אקסנטריות גבוהה וזמן מחזור העולה על 1000 שנים.[1] שביט הלולין התגלה על ידי חוקר צעיר באוניברסיטת סאן יאט שבסין. החוקר הצעיר התבונן בתמונה שצולמה על ידי צ'י שנג לין האסטרונאוט, גילה שאחד הכוכבים הוא בעצם כוכב שביט. את הגילוי הזה גילה החוקר במצפה הכוכבים לולין שבאוניברסיטה, ולכן קרא לשביט על שמו. השביט נכנס למסלול מול כדור הארץ ובמצב שאנו יכולים לראותו בעין בלתי מזוינת כל אלף שנים, צבעו של זנב השביט ירוק כתוצאה מחום השמש.
היווצרות השביט
ניתן להניח שהוא נוצר כמו רוב השביטים במערכת השמש שלנו ,כתוצאה מהתנתקות של אחד השביטים משני האתרים המרכזיים עננת אורט המקיפה את כל מערכת השמש, או חגורת קויפר מעבר לפלוטו. כאשר אחד מהשביטים מתנתק ,הוא מושפע מכוח המשיכה הרב של השמש ונכנס למסלול דמוי אליפסה.
מקור השם
מקור של השם "לולין" הוא במקור במצפה בטיוואן בו צולמה לראשונה התמונה של השביט "לולין".
ב-2007 התבונן יה סטודנט באוניברסיטת סן יאט-סן בסין בתמונה בשחור לבן שצילם האסטרונום הטייווני צ'י שנג לי במצפה לולין. כשהתבונן החוקר הצעיר על הכוכבים גילה שאחד הכוכבים הוא לא כוכב אלא שביט, וכך גילה בעצם את השביט שהיום קרוי "לולין".[1]
הרכב השביט
צבעו הירוק של הלולין מגיע מהגז שלו. הסילונים שנורים מגלעין השביט מכילים ציאנוגן (CN – גז רעיל שנמצא בשביטים רבים) ופחמן דו אטומי (C2).כאשר מתקרב השביט לשמש שני מרכיבים אלו מושפעים מחומה הרב ולכן מגיב השביט בשובל בצבע ירקרק. כמו כל שביט עשוי הלולין ברובו מקרח ואבק, ומורכב משלושה חלקים עיקריים,[2]הראש הגרעין והזנב. זנב השביט "לולין" הוא זנב ירקרק באורך מיליוני קילומטרים.[2]
סכנות
השביט מכיל גז המסוכן מאד לאדם, הציאונוגן. גם אם הציאונוגן יכנס לאטמוספירה הוא ימצא בספרה גבוהה מאד יחסית, ובכמות מעטה כל כך שאינו מהווה סכנה ממשית. בנוסף לכך השביט נכנס למסלול מול כדור הארץ וניראה בעין בלתי מזוינת קרוב למדי אך למעשה הוא רחוק מאיתנו ביותר מ-60,000 ק"מ.[3]
קישורים חיצוניים
- אבי בליזובסקי, שביט ירוק מתקרב לכדור הארץ, באתר "הידען", 5 בפברואר 2009
- האוניברסיטה הפתוחה, עם שחר לולין יהיה בשיאו – ייראה במיטבו במשקפות, באתר "הידען", 24 בפברואר 2009
- שביט הלולין בשמי ישראל. 2009
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 שביט לולין בשמי ישראל, באתר מסע אחר, 24.2.2009
- ^ 2.0 2.1 אבי בילזובסקי, שביט ירוק המתקרב לכדור הארץ, באתר הידען, 5.2.2009
- ^ האוניברסיטה הפתוחה, עם שחר לולין יהיה בשיאו, באתר הידען, 24.2.2009
21456574שביט לולין