שארל השני, דוכס אורליאן

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. שארל השני, דוכס אורליאן (22 בינואר 1522 - 9 בספטמבר 1545 צרפתית: Charles II d'Orléans), היה בנו השלישי של פרנסואה הראשון מלך צרפת.

ביוגרפיה

שארל נולד ב-22 בינואר 1522, לפרנסואה הראשון, מלך צרפת ולקלוד, דוכסית ברטאן, בתו של לואי השנים עשר, מלך צרפת. בשנת 1536, אחרי מותו של יורש העצר פרנסואה דה פראנס, בנו בכורו של המלך פרנסואה הראשון, קיבל שארל, בנו הצעיר של המלך, את התואר דוכס אורליאן מידי אחיו אנרי שהפך ליורש העצר. שארל שלקה במחלת אבעבועות שחורות בפניו, שגרמה לו לאבד את ראייתו באחת מעיניו, היה הבן המועדף על אביו המלך.

בשנת 1542, כבש שארל השני את לוקסמבורג במלחמה נגד קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", אולם נטש אותה על מנת לבוא לעזרתו של אחיו אנרי, שהטיל מצור על העיר פרפיניאן (שבדרום צרפת) ללא הצלחה. ב-19 בספטמבר 1544 נחתם הסכם קרפי בין צרפת לבין הקיסרות הרומית ה"קדושה", שלפיו שארל השני דוכס אורליאן היה אמור לשאת לאישה את אנה, ארכידוכסית אוסטריה, שהייתה אחייניתו של קרל החמישי, ולקבל לידיו כנדוניה את דוכסות מילאנו.

אולם, הסכם זה לא היה מקובל על אנרי יורש העצר, שהיו לו תביעות לדוכסות מילאנו כצאצאה של ולנטינה ויסקונטי, בתו של הדוכס הראשון של מילאנו. התפתח מצב של יריבות בין שארל השני דוכס אורליאן לבין אחיו אנרי יורש העצר, יריבות שקרל החמישי קיווה לנצל על מנת להחליש את כוחה של ממלכת צרפת. בסתיו של 1545 המלך פרנסואה הראשון ובניו אנרי יורש העצר ושארל השני דוכס אורליאן היו בדרכם אל העיר בולון-סור-מר, שלחופי תעלת למאנש, שהושמה במצור. אך בדרכם זו נדבק שארל השני במגפה שגרמה למותו.

שארל השני דוכס אורליאן נקבר לצד אחיו, פרנסואה דה פראנס, בבזיליקת סן דני שליד פריז.