שאה סולימאן
 | |
| שאה סולימאן הראשון. פרט מציור של עלי קולי גַ'בּה-דאר |
סולימאן הראשון (1648–1694; מלך בשנים 1666–1694) היה המלך הספאווי הלפני אחרון של ממלכת פרס.
חייו
שמו המקורי הוא סאם מירזא, ולאחר זמו קיבל את התואר המלכותי שאה ספי השני, אך הוא מוכר לרוב בכינויו סולימאן הראשון. בנו הבכור של שאה עבאס השני. את ילדותו ושנות בחרותו העביר בארמון תחת השגחתו של סריס בשם אקא נזיר. שפתו הראשונה הייתה כנראה אזרית, ומידת שליטתו בפרסית אינה ידועה.[1] לאחר מותו של עבאס השני בטרם הכריז על יורש, הוכתר סאם מירזא כמלך, וקיבל את התואר "שאה ספי השני". ההכתרה נעשתה בניגוד לדעתם של רוב היועצים והסריסים, שהעדיפו את אחיו הצעיר המזה מירזא, שהיה אז בן שבע בלבד ולכן נוח יותר לתמרון.[2]
שנות שלטונו
שנת שלטונו הראשונה (1.10.1666–20.3.1667) נחשבה לכישלון. שורה של אסונות טבע, בשילוב עם פשיטות ותקיפות מצד הקוזאקים בהנהגת סטפן ראזין באזור הים הכספי, הביאו את האסטרולוגים המלכותיים למסקנה כי הכתרתו נערכה בעיתוי שגוי. ב-20.3.1667 נערך טקס הכתרה מחדש, בו הוא קיבל את השם סולימאן הראשון.
סולימאן הקטין את צבא הממלכה ואת המנגנון הפקידותי שלה, במטרה לצמצם את הוצאות המדינה, אך צעדים אלה הביאו להחלשת כוחו בשלטון. את היועצים המלכותיים הוא החליף במועצה פרטית שהורכבה מסריסי הארמון, ובהשפעתם מונה לשלטון בנו הבכור, סולטאן חוסיין.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
