רקוויאם (ראטר)
הרקוויאם של ראטר הוא יצירה פרי עטו של המלחין הבריטי ג'ון ראטר המבוססת על הרקוויאם הקתולי. ראטר בחר להשתמש בטקסט הליטורגי של הרקוויאם, אך להשמיט את החלקים העוסקים ביום הדין, במיוחד מזמור הדיאס אירה, ובמקומם להכניס שני מזמורי תהילים. הרקוויאם של ראטר נחשב לאחד הרקוויאמים החשובים של המאה העשרים ולאחת מהלחנותיו החשובות ביותר של ראטר.
הלחנה וביצוע
הרקוויאם של ראטר הולחן בשנת 1985 והוקדש לאביו של המלחין שנפטר באותה השנה, פרק אחד מהיצירה (מזמור כ"ג מתהילים), הולחן על ידי ראטר כבר בשנת 1974 אך ראטר החליט לכלול אותו ברקוויאם. הופעת בכורה חלקית של הרקוויאם התבצעה ב-14 במרץ 1985 בכנסייה הפרסביטריאנית פרימונט בסקרמנטו ובכורה מלאה התקיימה ב-13 באוקטובר באותה השנה בכנסייה המתודיסטית בדאלאס שבטקסס. היצירה זכתה להצלחה מידית, בחצי השנה הראשונה לאחר הבכורה של היצירה בוצעה היצירה יותר מ-500 פעמים בארצות הברית בלבד.[1] בשל האופי הנוגה אך המנחם של הרקוויאם, הוא היה ליצירה המוזיקלית המועדפת שבוצעה בטקסי הזיכרון הרבים שהתקיימו בארצות הברית לאחר פיגועי 11 בספטמבר.[2]
היצירה
ג'ון ראטר, בהשראת הרקוויאם של פורה והרקוויאם של דיריפלה, בחר להשמיט מן הטקסט הליטורגי של הרקוויאם את מזמור הדיאס אירה, וקטעים נוספים העוסקים בפחד מהמוות ומיום הדין. במקום קטעים אלו הוסיף ראטר, בהשראת הרקוויאם הגרמני של יוהנס ברהמס שני מזמורי תהילים המשולבים בין פרקי הרקוויאם: מזמור ק"ל ("שיר המעלות ממעמקים") ומזמור כ"ג ("מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר"). סגנונה של היצירה נוגה, מהורהר ומנחם ולא דרמטי ומפחיד כמו ברקוויאמים אחרים.
היצירה הולחנה לעוגב, סולנית סופרן, מקהלה של ארבע קולות ותזמורת. ישנן שתי גרסאות ליצירה אותן הוציא המלחין, אחת להרכב של תזמורת מלאה ומתאים לאולמות הקונצרטים ואחת לתזמורת קאמרית קטנה ומתאים לטקסי לוויה בכנסיות.
ביצוע ממוצע של היצירה אורך כ-40 דקות.
סדר הפרקים
- Requiem aeternam
- Out of the deep ("ממעמקים"; מזמור ק"ל)
- Pie Jesu
- Sanctus
- Agnus Dei
- The Lord is my shepherd ("ה' רועי"; מזמור כ"ג)
- Lux aeterna
לקריאה נוספת
- עדה ברודסקי (עורכת), ספר הליטורגיקה, (מילים לצלילים חלק ד'), ירושלים: הוצאת כרמל, תשע"ג, עמ' 255-260.
הערות שוליים
24681303רקוויאם (ראטר)