רעידת האדמה והצונאמי במפרץ ליטויה (1958)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אסון טבע ריקה. ב-9 ביולי 1958, אירעה רעידת אדמה חזקה במפרץ ליטויה (בשעה 22:15:58 PST) ובעקבותיה מגה-צונאמי. רעידת האדמה הייתה בעצמה בסולם מגניטודה לפי מומנט של 7.8 עד 8.3 ועוצמת 9 (מקסימלית) בסולם מרקאלי. היא התרחשה בהעתק המלכה שארלוט וגרמה למפולת אבנים של כ-30 מיליון מטרים מעוקבים וכ-90 מיליון טון לתוך הכניסה הצרה של מפרץ ליטויה, שבאלסקה. הפגיעה נשמעה גם במרחק של 80 קילומטרים משם,[1] ותזוזה פתאומית של מים הביאה למגה-צונאמי ששטף עצים גם בגובה עצום של 524 מטרים בכניסה למפרץ גילברט.[2] זהו המגה-צונאמי הגדול והמשמעותי ביותר בעת החדשה. הצונאמי אילץ הערכה מחודשת של אירועי גלים גדולים והכרה באירועי התנגשות, נפילות סלעים ומפולות כגורמים לגלים גדולים מאוד.[3]
.png)
רצף האירועים
מפרץ ליטויה הוא פיורד הממוקם על העתק המלכה שארלוט בחלק הצפון-מזרחי של מפרץ אלסקה. זהו מפרץ בצורת T ברוחב של 3 ק"מ ואורך של 11 ק"מ.[4] מפרץ ליטויה הוא פתח גאות ושפל עם עומק מרבי של 220 מטרים. לכניסה הצרה של המפרץ יש עומק של 10 מטרים.[4] שתי הזרועות היוצרות את החלק העליון של צורת ה-T של המפרץ הן פתחי גילברט וקרילון והן חלק מתעלה בהעתק.[5]
ב-170 השנים האחרונות היו במפרץ ליטויה ארבעה צונאמים מעל 50 מטרים: ב-1854 (120 מטר), 1899 (61 מטר), 1936 (150 מטר), ו-1958 (520 מטר).[6][7]
ליד פסגת הרי פייר-וות'ר יושבים הקרחונים ליטויה וצפון-קריליון. כל אחד מהם בערך 19 קילומטרים אורך, ו- 1.6 קילומטרים רוחב בגובה של 1,200 מטר. הנסיגות של הקרחונים הללו יוצרים את צורת ה"T" הנוכחית של המפרץ, פתחי גילברט וקרילון.[5]
לקריאה נוספת
- Miller, D. J. (1960), "The Alaska earthquake of July 10, 1958: Giant wave in Lituya Bay", Bulletin of the Seismological Society of America, 50 (2): 253–266, Bibcode:1960BuSSA..50..253M, doi:10.1785/BSSA0500020253, אורכב מ-המקור ב-14 ביולי 2015
{{citation}}: (עזרה) - Tocher, D. (1960), "The Alaska earthquake of July 10, 1958: Movement on the Fairweather fault and field investigation of southern epicentral region", Bulletin of the Seismological Society of America, 50 (2): 267–292, Bibcode:1960BuSSA..50..267T, doi:10.1785/BSSA0500020267
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Kiffer, Dave (8 ביולי 2008). "Surviving the Biggest Wave Ever". Stories in the News. Ketchikan, Alaska. נבדק ב-22 באפריל 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Mader, Charles L.; Gittings, Michael L., Modeling the 1958 Lituya Bay Mega-Tsunami, II (PDF), The International Journal of The Tsunami Society
- ^ "1958 Lituya Bay Tsunami". Western States Seismic Policy Council (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-10-13.
- ^ 4.0 4.1 Mader, C.L.; Gittings, M.L. (2002). "Modeling the 1958 Lituya Bay mega-tsunami, II" (PDF). The International Journal of the Tsunami Society. 20: 241–245.
- ^ 5.0 5.1 Pararas-Carayannis, George (1999). "The Mega-Tsunami of July 9, 1958, in Lituya Bay, Alaska". נבדק ב-11 בפברואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Miller, Don J. (1960). "Giant Waves in Lituya Bay, Alaska". Geological Survey Professional Papers. Professional Paper. 354-C: 51–86. doi:10.3133/pp354C. אורכב מ-המקור ב-23 בנובמבר 2004. נבדק ב-23 באפריל 2016.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Casey, Susan (2010). The Wave. Doubleday. pp. 153–58. ISBN 978-0767928847.
38003010רעידת האדמה והצונאמי במפרץ ליטויה (1958)