רעידת האדמה במקסיקו סיטי (1985)
| סוג | רעידת אדמה |
|---|---|
רעידת האדמה במקסיקו סיטי התרחשה ב-19 בספטמבר 1985 בשעה 07:17, זמן מקומי, בגודל (מגניטודה) 8.1 בסולם ריכטר. רעידת האדמה גבתה מעל 9,000 הרוגים, 30,000 פצועים וכ־50,000 נותרו חסרי בית. רעידת אדמה זו מפורסמת מאד במחקר הסייסמולוגי וההנדסי כדוגמה להרס רב שמתרחש במקום המרוחק מרחק רב (כ־400 קמ') מהמוקד, וכדוגמה להשפעת התשתית הגאולוגית על התפרושת המרחבית של ההרס. זו הייתה רעידת האדמה הראשונה בהיסטוריה, שצה"ל שלח משלחת סיוע והצלה לסייע בחילוץ הנפגעים[1].
התנאים בעיר שקדמו לרעידת האדמה
כדי להבין את הסיבות לכך שרבעים רבים במקסיקו סיטי נפגעו בצורה דרמטית, בעוד שאחרים כלל לא, וכל זאת מרעידת אדמה רחוקה כל כך מהעיר, יש לסקור בקצרה את ההתפתחות הדמוגרפית והפיזית של העיר. זו נבנתה על אי בלב אגם טשקוקו (Lake Texcoco) הרדוד, שהיה מאגר מים גדול בשטח שהיום בנויה עליו מקסיקו סיטי. העיר החדשה הייתה מחוברת לחוף באמצעות גשרים מלאכותיים, ובמשך השנים נבנו חלקים נוספים בעיר על איים אחרים וקטנים יותר באגם טשקוקו, לרבות על חלקים נרחבים מהאגם שיובשו עוד בזמן הכיבוש הספרדי[2]. במהלך המאה ה-20 גדלה העיר באוכלוסייה ובשטח. בשנת 1930 מנתה האוכלוסייה במקסיקו סיטי כ-מיליון נפש; בשנת 1970 היא מנתה 7 מיליון נפש; ב-1980 מנתה כבר 14 מיליון וכיום היא מונה מעל 20 מיליון תושבים. גידול מואץ זה של האוכלוסייה חייב התפשטות העיר המודרנית לכיוון דרום בעיקר, היכן שהיו שטחי האגם שיובש, שהיו מורכבים ממשקעי אגם רכים, ומאד לא צפופים, בעוד שהעיר העתיקה ישבה על סלע וולקני צפוף מאד ומצפון לאגם שיובש.
משמעות התנאים שקדמו לרעידת האדמה
התנאים הללו גרמו לתופעה של הגברה בתאוצות הקרקע בעיר המודרנית והחדשה שיושבת על משקעי אגם רכים, בעוד שבעיר העתיקה שיושבת על סלע וולקני צפוף וקשה - לא!
הגלים הסייסמיים המשוגרים ממוקד רעידת האדמה לכל הכיוונים, הולכים ונוחתים ברמות האנרגיה שלהם עם המרחק - תופעה הקרויה ניחות (באנגלית: Attenuation). הגלים משנים (גם) את מהירותם כשהם עוברים מתווך אחד לשני. ככל שצפיפות התווך גדולה יותר, גם המהירות גדלה. כאשר הגלים הללו עוברים מתווך צפוף מאד וקשה, לתווך מאד לא צפוף ורך, מתרחשת הגברה גדולה מאד של תאוצות הקרקע. זה היה המצב ברבעים המודרניים של מקסיקו סיטי. הגלים הסייסמיים (גלי הגזירה המסוכנים) נעו במהירות של כ־2,500 מ' לשנייה בסלע הצפוף שהיה מתחת למשקעי האגם בעיר החדשה (אותו סלע וולקני צפוף שעליו יושבת העיר העתיקה). כשהגלים הללו עברו מהסלע הצפוף למשקעי האגם הרכים, עליהם בנויים כל המבנים המודרניים בעיר, המהירות השתנתה בבת אחת לכ־50 עד 100 מ' לשנייה. בלימה קיצונית זו של תנועת הגלים הסייסמיים במעבר בין שני הסלעים (בדיוק כמו שמכונית עוברת בבת אחת ממהירות של 150 קמ"ש ל־5 קמ"ש), שחררה כמות גדולה מאד של אנרגיה, שגרמה להכפלת תאוצת הקרקע במקום עד פי 50[3]. בעיר העתיקה לעומת זאת, לא התרחשה כל הגברה, מכיוון שלא היה מעבר של גלים סייסמיים מתווך קשה לרך. להכפלה פי 50 ויותר של תאוצות הקרקע, גרמה גם הזהות בין התדירות העצמית של משקעי האגם המיובש (0.5Hz - זמן מחזור של 2 שניות), לסדרת הגלים הסייסמיים שהגיעו לאזור באותה תדירות. כתוצאה מכך, נוצרה במקום תהודה (רזונאנס בלעז), שגרמה לכך שדווקא הבניינים המודרניים שהיו ברבעים החדשים של העיר קרסו, ואילו מבנים עתיקים שהיו בעיר העתיקה, ובאיכות בנייה פחותה בהרבה מאיכות הבניינים המודרניים, לא ניזוקו כלל. סיבה נוספת להרס הנרחב היא העובדה שמשקעי האגם המיובש היו רוויים למדי במי תהום, עובדה שתרמה למקרים רבים של התנזלות (ליקוויפציה בלעז - ראו תמונה למטה משמאל)[4].
מקרה זה של מקסיקו סיטי, נלמד בכל העולם כדוגמה קלאסית לתגובת אתר[5] (Site Effect) ברעידות אדמה המרוחקת מאד מן המוקד.
סיוע משלחת צה"ל הראשונה לאזור אסון
מיד לאחר היוודע על אסון רעידת האדמה והיקפו, שיגר צה"ל משלחת חילוץ והצלה שהתבסס על כוחות חילוץ סדירים ומילואים של בה"ד 16 שבצריפין. הבה"ד היה כפוף אז למפקדת קצין חייל ראשי לעורף - מקחל"ר[6]. בראש המשלחת עמד אל"ם אבנר שמואלביץ שפיקד על הבה"ד משנת 1984. המשלחת זכתה להערכה רבה מאד בקרב שלטונות מקסיקו והמנהיגות העירונית, לרבות הקהילה היהודית בעיר. עם סיום משימת המשלחת, נערכו לכבודה טקסים במועצת העיר ובקהילה היהודית שם.
ראו גם
- Bolt, B.A., Earthquakes, pp. 265-269, F&C, 1999
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ לירן טטרו, סא"ל אלעד אדרי שהשתתף במשלחת לאסון במקסיקו לפני שנה - משחזר, ספטמבר 2018 - ראו פסקה אחרונה.
- ^ Bolt, B.A., 1999. Earthquakes, F&C, p. 267
- ^ Aki, K., 1993. Local Site Effects on Weak and Strong Ground Motion. Tectonophysics. 218: pp.93-111
- ^ Moreno Murillo, Juan Manuel 1995. The 1985 Mexico Earthquake. Geofisica Colombiana. Universidad Nacional de Colombia (3): 5–19.
- ^ תגובת אתר לעניינינו מוגדרת כ: מכלול התכונות של אתר מסוים שגורמות לכך, שתאוצות הקרקע באתר יהיו גדולות בהרבה מאלה הצפויות בו על פי המרחק מהמוקד.
- ^ המפקדה שקדמה לפיקוד העורף.
