רעידת האדמה במיאנמר (2025)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

רעידת האדמה במיאנמר
סוג רעידת אדמה
תאריך התרחשות 28 במרץ 2025
שעה 12:50 (שעון מיאנמר)
מגניטודה 7.7 בסולם מגניטודה לפי מומנט
עוצמה IX - מחריבה בסולם מרקאלי
במדינות או באזורים מיאנמרמיאנמר מיאנמר, תאילנדתאילנד תאילנד, הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
מוקד סאגאינג, מיאנמר
הרוגים 2,610+
פצועים 3,408
נעדרים 218
קואורדינטות 22°00′47″N 95°55′19″E / 22.013°N 95.922°E / 22.013; 95.922

רעידת האדמה במיאנמר הייתה רעידת אדמה שהתרחשה ב-28 במרץ 2025 בשעה 12:50 (שעון מיאנמר), בעוצמה של 7.7 בסולם מגניטודה לפי מומנט, במחוז סאגאינג (אנ') שבמיאנמר. מוקד רעידת האדמה היה בקרבת מנדליי, העיר השנייה בגודלה במדינה. הרעידה במישור ההחלקה הגיע לעוצמה של IX (מחריבה) בסולם מרקאלי המותאם.[1] זו הייתה רעידת האדמה העוצמתית ביותר שהתרחשה במיאנמר מאז שנת 1912.[2] רעידת האדמה גרמה לנזק רב במיאנמר ולנזק משמעותי בתאילנד השכנה. מאות בתים ניזוקו גם ביונאן, סין.

רעידת האדמה הביאה למותם של לפחות 1,600 בני אדם במיאנמר ו-17 בתאילנד.[3][4] יותר מ-3,400 בני אדם נפצעו. מאות נוספים דווחו כנעדרים, כולל באתר בנייה שקרס בבנגקוק.

ממשלת האחדות הלאומית של מיאנמר טענה שלפחות 2,970 בנייני מגורים, 150 מסגדים, 30 כבישים ושבעה גשרים ניזוקו קשות או נהרסו ברחבי המדינה.[5]

בעקבות כך, הרשויות הכריזו על מצב חירום במדינות, וסבורות כי מספר ההרוגים יעלה משמעותית. הסקר הגאולוגי של ארצות הברית העריך כי ייתכן שיגיע ליותר מ-10,000. מלחמת האזרחים המתמשכת במיאנמר החריפה את הקושי בסיוע באסון.[6] זו הייתה רעידת האדמה הקטלנית ביותר שהשפיעה על המדינה מאז רעידת האדמה בבאגו ב-1930 (אנ').[7]

הגדרה טקטונית

מיאנמר מצויה בין ארבעה לוחות טקטוניים (הלוח ההודי, הלוח האירואסייתי, לוח סונדה (אנ') ולוח בורמה (אנ')) המקיימים יחסי גומלין עקב תהליכים גאולוגיים פעילים. לאורך החוף המערבי של איי קוקו, מול חופי ראקין, ולתוך בנגלדש, נמצא גבול סגירה (אנ') אלכסוני ביותר הידוע בשם (Sunda megathrust). ההעתק הגדול הזה מסמן את הגבול בין הלוח ההודי ללוח בורמה. המגה-טרוס יוצא מקרקעית הים בבנגלדש, שם עובר במקביל ומזרחה לגבעות צ'ין (אנ'). גבול זה ממשיך לצפון מיאנמר שם הוא מסתיים במזרח ההימלאיה.[8]

העתק הסטה אופקי של 1,400 קילומטרים עובר דרך מיאנמר ומחבר את מרכז ההתפשטות (אנ') של אנדמן לאזור התנגשות (אנ') בצפון. העתק סאגאינג (אנ'), הוא הגבול בין לוחות בורמה (אנ') וסונדה (אנ') כשהם גולשים זה על פני זה ב-18–49 מילימטרים בשנה. זהו המקור הגדול והפעיל ביותר של רעידות אדמה במיאנמר, העובר דרך או קרוב לערים גדולות כולל יאנגון, נייפידאו ומנדליי. רעידות אדמה גדולות ומזיקות התרחשו לאורך השבר בחודשים מאי (אנ') ודצמבר (אנ') 1930 (Ms 7.3 & 7.5) 1931‏ (אנ')‏ (Ms 7.5), 1946‏ (אנ')‏ (Mw  7.3 & 7.7), 1956‏ (אנ')‏ (Ms 7.0), 1991‏ (Mw  6.9) ו-2012‏ (אנ')‏ (Mw 6.9).[9] עוצמת רעידות האדמה בהעתק סאגינג משתנה על פני אזור השבר, מ-Mw 7.0 ל-8.0. תקופת החזרה (אנ') משתנה גם בהתאם למיקום לאורך ההעתק; למקטעים הדרומיים שלו, שנקרעו ב-1930, יש תקופות חזרה של 100–150 שנים על סמך מחקרים פליאוסייסמולוגיים (אנ').[8]

רעידות אדמה הרסניות השפיעו על האזור במשך מאות שנים, אך המחקר האקדמי היה מוגבל באותה עת. רוב רעידות האדמה במיאנמר, כולל אירועים גדולים של קרעים של פני השטח אינם מובנים היטב. רעידת אדמה גדולה בעוצמה של Mw 8.5–8.8 בשנת 1762 (אנ') קרעה קטע ב(אנ') מול חופי ראקין. ייתכן שרעידת האדמה הזו נגרמה בעקבות כניסת הלוח ההודי תחת ללוח בורמה לאורך המגה-טרוס. שרידים של הלוח ההודי המוחלף מתחת למרכז מיאנמר גורמים גם לרעידות אדמה תוך לוחיות (אנ'). רעידת האדמה באגאן (אנ'), שהתרחשה בשנת 1975 נגרמה על ידי העתק הפוך בתוך הלוח ההודי בעומק ביניים של 120 קילומטרים.[8]

רעידת אדמה זו פגעה גם בתאילנד, כאשר הנזקים התרכזו בעיקר באזור בנגקוק. הגאולוגיה של בנגקוק, המאופיינת בשכבת קרקע עליונה של חרסית ימית רכה, גורמת למבנה הגבוה של הקרקע להיות פגיעה ורגישה לרעידות אדמה חזקות רחוקות, שכן לשכבת החרסית יש השפעה מגבירה על תנועת הקרקע (אנ'), הנוטה להתאים לתדירות התהודה של מבנים רבי קומות.[10][11][12] דיירי גורדי שחקים בבנגקוק חשו לעיתים קרובות השפעות של רעידות אדמה שמרכזן מאות או אלפי קילומטרים רבים. מחקר בראשות Pennung Warnitchai מהמכון הטכנולוגי האסייתי (אנ') זיהה בעבר את העתק סאגאינג כסיכון פוטנציאלי להשפעות קטסטרופליות בבנגקוק, אם תתרחש רעידת אדמה בעוצמה של 8.0 בים אנדמן, 400 קילומטרים מהעיר.[13][14] שיקולים סיסמיים נוספו לתקן הבנייה רק בשנת 2007, מה שהפך מבנים ישנים יותר כמי שמוגדרים בסיכון מיוחד.[11]

בעקבות האירוע

מיאנמר

החונטה הצבאית של מיאנמר (אנ') הכריזה על מצב חירום בשישה מחוזות ומדינות במדינה: סאגאינג, באגו, מנדליי, מגווי, מדינת שאן ונייפידאו. מנהיג החונטה הצבאית, מין אונג הלינג, ביקר בבית החולים בנייפידאו על-מנת לפקח על הטיפול בפצועים. החונטה הצבאית ביקשה עזרה בין-לאומית על-מנת להתמודד עם השלכות רעידת האדמה.[15][16]

תאילנד

בתאילנד דווח על מותם של לפחות 17 בני אדם ו־32 פצועים, כולם בבנגקוק. רוב ההרוגים והנעדרים היו בקריסת גורד שחקים בן 30 קומות בבנייה במחוז צ'אטוצ'אק, שם נספו 10 פועלים ו-18 נפצעו, בעוד 83 נעדרים. שני פועלים נוספים נהרגו בתאונות באתרי בנייה אחרים. הרעידה הורגשה ב-56 מתוך 76 מחוזות המדינה, וגרמה נזקים ב-13 מהם, בעיקר בצפון ובבנגקוק. בניינים רבי-קומות בעיר התנודדו, מה שגרם לפאניקה ופינוי המוני. תנועת הרכבות הופסקה, כבישים נסגרו, ופקקי תנועה כבדים נמשכו אל תוך הלילה.[17][18]

נזק ניכר נרשם במבנים גבוהים, כולל קריסת גשרים בין מגדלים, נפילת הריסות, הצפות מבריכות גג, ושריפה שנגרמה מכיריים שנשארו דולקות. למעלה מ-2,000 דיווחים על סדקים במבנים התקבלו בעירייה. בתי חולים ב-17 מחוזות נפגעו, חלקם פינו חולים. בית החולים ראג'אויתי בבנגקוק פינה את בניין 25 הקומות שלו. בצ'אנג מאי ומחוזות נוספים ניזוקו מבנים, כולל בתי חולים, בתי ספר ומקדשים. בקריסת קורות בטון בצ'יאנג ראי נהרסו שישה כלי רכב, אך ללא נפגעים.

ראש ממשלת תאילנד, פאטנונגטאן צ'ינוואט, קיצרה את ביקורה הרשמי בפוקט, וערכה ישיבת חירום בשל רעידת האדמה.[19] מושל בנגקוק הכריז על העיר כאזור מוכה בדרגה 2.[20]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רעידת האדמה במיאנמר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ ANSS. "M 7.7 – 16 km NNW of Sagaing, Myanmar 2025". Comprehensive Catalog. U.S. Geological Survey.
  2. ↑ Max Saltman; Ross Adkin; Lex Harvey; Edward Szekeres; Hassan Tayir; Todd Symons; Rob Picheta; Sophie Tanno; Olivia Kemp; Elise Hammond (28 March 2025). "More than 140 dead in Myanmar earthquake, with tremors felt in Thailand: Live updates". CNN.
  3. ↑ "Myanmar Quake Death Toll Rises To 1,644: Junta". Agence France-Presse. Barron's. 29 March 2025. Retrieved 29 March 2025.
  4. ↑ "Hundreds trapped under rubble of collapsed buildings as Myanmar earthquake death toll passes 1,600". BBC News. 29 March 2025. Retrieved 29 March 2025.
  5. ↑ RFA Burmese, ငလျင်ကြောင့် အဆောက်အအုံ ၃၀၀၀ နီးပါး ထိခိုက်ပျက်စီးခဲ့ကြောင်း NUG ထုတ်ပြန်, RFA, ‏29.03.2025
  6. ↑ "Myanmar at a glance: Embroiled in civil war, now facing more devastation after powerful earthquake". AP News. 28 March 2025. Retrieved 28 March 2025.
  7. ↑ Ledur, Júlia (28 March 2025). "Friday's quake is the deadliest to hit Myanmar in 95 years". The Washington Post. Retrieved 29 March 2025.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 Wang, Y. (2013). Earthquake Geology of Myanmar (Ph.D.). California Institute of Technology. doi:10.7907/XWW2-9P26.
  9. ↑ Wang 2013, pp. 27–29.
  10. ↑ Warnitchai, Pennung; Sangarayakul, Chanet; Ashford, Scott A. (2000). "Seismic hazard in Bangkok due to long-distance earthquakes" (PDF). Proceedings of the 12th World Conference on Earthquake Engineering, Auckland, New Zealand. Vol. 30.
  11. ^ 11.0 11.1 Kelly, Shawn (20 May 2014). "Bangkok's tall buildings sitting on soft, shaky ground". The Nation. Retrieved 29 March 2025.
  12. ↑ Ornthammarath, Teraphan; Jirasakjamroonsri, Amorntep; Pornsopin, Patinya; Rupakhety, Rajesh; Poovarodom, Nakhorn; Warnitchai, Pennung; Toe, Tun Tun Tha (2023). "Preliminary analysis of amplified ground motion in Bangkok basin using HVSR curves from recent moderate to large earthquakes". Geoenvironmental Disasters. 10 (1): 28. Bibcode:2023GeoDi..10...28O. doi:10.1186/s40677-023-00259-0. ISSN 2197-8670.
  13. ↑ Warnitchai, Pennung; Chintanapakdee, Chatpan; Ornthammarath, Teraphan (June 2018). การลดความเสี่ยงของอาคารสูงในกรุงเทพมหานครและปริมณฑลที่เกิดจากแผ่นดินไหวขนาดใหญ่ในระยะไกล: รายงานฉบับสมบูรณ์ [Mitigation of Seismic Risk of Tall Buildings in Bangkok Metropolitan Area from Large Distant Earthquakes: Final Report] (Report) (in Thai). Thailand Research Fund. p. 6.
  14. ↑ "แผ่นดินไหว…ไม่ไกลคนกรุง" [Earthquake is closer to Bangkokians than realized]. Thailand Science Research and Innovation (in Thai). 16 April 2020. Retrieved 29 March 2025.
  15. ↑ Ross Adkin, Lex Harvey, Edward Szekeres, Hassan Tayir, Todd Symons, Rob Picheta, Sophie Tanno, Live updates: Myanmar earthquake magnitude 7.7, tremors felt in Thailand, CNN, ‏2025-03-28 (באנגלית)
  16. ↑ Tommy Walker, Bangkok | Richard Lloyd Parry, Asia Editor | Rhys Blakely, Science Correspondent | Sam Rucker | Jan Broomby, Myanmar earthquake live: ‘Hundreds of casualties’ after 7.7-magnitude quake, www.thetimes.com, ‏2025-03-28 (באנגלית)
  17. ↑ https://www.pptvhd36.com, เปิดตัวเลขผู้เสียชีวิตใน กทม. จากเหตุแผ่นดินไหว ขณะนี้อยู่ที่ 17 ราย, pptvhd36.com, ‏2025-03-30 (בתאית)
  18. ↑ Death toll passes 1,600 after Myanmar-Thailand earthquake as hundreds remain trapped under rubble, BBC News (באנגלית בריטית)
  19. ↑ Two powerful earthquakes kill several, trap dozens in Myanmar, Thailand, Al Jazeera (באנגלית)
  20. ↑ กทม.ประกาศเขตประสบสาธารณภัย ระดับ 2 หลังแผ่นดินไหว, Thai PBS (בתאית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

רעידת האדמה במיאנמר (2025)40777639Q133574091

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רעידת_האדמה_במיאנמר_(2025)&oldid=2931733"