רעידת האדמה בוואנגנואי (1843)
| סוג | רעידת אדמה |
|---|---|
| תאריך התרחשות | 8 ביולי 1843 |
| מגניטודה | 7.5 |
| הרוגים | 2 |
רעידת האדמה בוואנגנואי הייתה רעידת אדמה, שהתרחשה ב-8 ביולי 1843 בשעה 16:45 בעוצמה משוערת של 7.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט. לפי ההערכות, מוקד הרעש היה כ-50 ק"מ צפון-מזרחה מוואנגנואי (אנ'), ניו זילנד לכיוון טייהאפה (אנ'). המכון הגאולוגי של ניו זילנד (אנ') מיקם את מוקד הרעש 35 ק"מ מזרחית לטייהאפה, ליד מפרץ הוק (אנ'). זו הייתה רעידת האדמה הראשונה בניו זילנד בעוצמה 7, שקיימים לגביה רישומים כתובים, והראשונה שנרשמו בה מקרי מוות.
מאפייני רעידת האדמה
ניו זילנד שוכנת לאורך הגבול בין הלוח האוסטרלי (אנ') והפסיפי.
הרעד הורגש בחלק גדול מהאי הצפוני ודווח שהוא נמשך שלוש דקות ליד מוקויה (אנ'). לפחות עשרה רעידות משנה דווחו באותו היום ורעידות נוספות דווחו עד ינואר 1845.
נזק
הנזק באזור וואנגנואי הגיע ל-IX-X בסולם מרקאלי. בתים רבים ניזוקו, וכנסיית לבנים בפוטיקי נהרסה.[1] הייתה התפשטות נרחבת של שולי הטרסה לנהר וואנגנואי (אנ'), וקטע ממצוק שייקספיר נפל לתוך הנהר. שני בני אדם נהרגו כשביתם נסחף באחת ממפולות האדמה שנגרמו ברעידה.[2]
הערות שוליים
- ^ Eileen McSaveney. "Landslide related fatalities" (PDF). Te Ara The Encyclopedia of New Zealand. נבדק ב-28 באוגוסט 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ The Big Shakeup, www.flatrock.org.nz
