רמת מוכנות טכנולוגית
רמות מוכנות טכנולוגית (TRLs) הן שיטות להערכת בשלותן של טכנולוגיות חדשות.[1] ה-TRL של הטכנולוגיה נקבע במהלך הערכת מוכנות טכנולוגית (TRA) שבוחנת את הרעיון, הדרישות והיכולות של הטכנולוגיה. השימוש ב-TRLs מאפשר דיונים עקביים ואחידים לגבי מוכנות טכנולוגית בסוגים שונים של טכנולוגיה.
סולם TRL מורכב מתשעה שלבים (מ-1 עד 9), כאשר 9 היא הטכנולוגיה הבוגרת ביותר. משרד ההגנה האמריקני משתמש בסולם זה לרכש מאז תחילת שנות האלפיים.
בשנת 2013 אומץ הסולם על ידי ארגון התקינה הבינלאומי בתקן (ISO (16290:2013.
היסטוריה
דירוג מוכנות טכנולוגית נוצר על ידי נאס"א בשנת 1974 והוגדר סופית ב-1989. ההגדרה הראשונית כללה שבעה שלבים, אולם בשנות ה-90 אימצה נאס"א את הסולם בין תשעה השלבים שנפוץ כיום.
ההגדרה הראשונית (1989)
רמה 1 - עקרונות בסיסיים שנצפו ודווחו
רמה 2 - אפשרות יישום מאומתת
רמה 3 - הדגמת יכולת (באופן אנליטי או בניסוי)
רמה 4 - אימות דגם במעבדה
רמה 5 - אימות דגם בסימולציה או בסביבת אמת
רמה 6 - אימות מערכת בסימולציה
רמה 7 - אימות מערכת בחלל
השיטה הוצעה בשנת 1974 על ידי סטן סאדין במטה נאס"א, לצוות הפיתוח של חללית לכוכב צדק. ריי צ'ייס, נציג חטיבת ההנעה של JPL בצוות הפיתוח, השתמש בשיטה כדי להעריך את מוכנות הטכנולוגיות המוצעות לתכנון החלליות. בהמשך עזר צ'ייס לסאדין למסד את השיטה.
בשנת 1978 הצטרף ריי צ'ייס ל-ANSER, שם השתמש בשיטת TRL כדי להעריך את מוכנות הטכנולוגיות הנבחנות על ידי חיל האוויר האמריקאי. הוא פרסם מספר מאמרים בשנות השמונים והתשעים על רכבי שיגור לשימוש חוזר תוך שימוש ב-TRL. מאמרים אלו תיעדו גרסה מורחבת של השיטה שכללה כלי תכנון, מתקני בדיקה ומוכנות ייצור בתוכניות של חיל האוויר האמריקאי.
באיחוד האירופי
סוכנות החלל האירופית (ESA) אימצה את סולם ה-TRL באמצע שנות האלפיים.
המדריך למשתמש[2] אותו פרסמה בשנת 2008, עוקב מקרוב אחר ההגדרות של נאס"א.
הנציבות האירופית המליצה בשנת 2010 לארגוני מחקר במימון האיחוד האירופי לאמץ את הסולם.
הסולם אומץ בתוכנית המסגרת של האיחוד האירופי – H2020, שהופעלה בין השנים 2013–2020. המשמעות היא שהדרוג משמש לא רק לתוכניות חלל וכלי נשק, אלא כל דבר, החל מננו-טכנולוגיה ועד טכנולוגיות תקשורת.
הגדרה נוכחית
- TRL 1 - עקרונות בסיסיים שנצפו ודווחו
- TRL 2 - רעיון טכנולוגי ו\או יישום מנוסח
- TRL 3 - הוכחת תכן באופן אנליטי או בניסוי
- TRL 4 - אימות דגם במעבדה
- TRL 5 - אימות דגם בסביבת אמת
- TRL 6 - הדגמת אב טיפוס של מערכת\תת-מערכת בסביבת אמת (קרקע או חלל)
- TRL 7 - הדגמת אב-טיפוס מערכת בסביבת חלל
- TRL 8 - הדגמת מערכת סופית 'מוסמכת לטיסה' (קרקע או חלל)
- TRL 9 - משימה מוצלחת עם מערכת שעברה טיסה
כלי הערכה
מחשבון רמת מוכנות טכנולוגית (Technology Readiness Level Calculator) פותח על ידי חיל האוויר של ארצות הברית. הכלי כולל סדרת שאלות המיושמות ב-Excel ומציג תוצאה גרפית של TRLs שהושגו. הכלי מספק תמונת מצב של המוכנות הטכנולוגית בנקודת זמן נתונה.
מודל לניהול תוכניות טכנולוגיות (Technology Program Management Model) פותח על ידי צבא ארצות הברית. ה-TPMM הוא כלי ניהול גמיש המסייע למנהלים בתכנון, ניהול והערכת הטכנולוגיות שלהם עד לשלב ההטמעה. המודל מאגד את כל הפעילויות הרלוונטיות לפיתוח והעברה של תוכנית טכנולוגית ספציפית למערכת משולבת.
שימושים
המטרה העיקרית לשימוש בדירוג היא ככלי עזר להנהלה בקבלת החלטות הנוגעות לפיתוח והטמעה של טכנולוגיה, כאחד ממכלול הכלים הדרושים לניהול פעילות המחקר והפיתוח בארגון. יתרונות הדירוג:
- מסייע בהבנה של מצב הטכנולוגיה
- ניהול סיכונים
- מסייע בהחלטות תקציביות
- מסייע בהחלטות הנוגעות לשינויים טכנולוגיים
חסרונות
- רמת המוכנות לא בהכרח תואמת את ההתאמה או הבשלות הטכנולוגית.
- מוצר בשל לא בהכרח יהיה בעל מוכנות גבוה לשימוש במערכת נתונה יחסית למוצר פחות בשל.
- יש לקחת בחשבון גורמים רבים, כולל רלוונטיות הסביבה התפעולית של המוצר הנבחן לסביבה הנדרשת, כמו גם את ההתאמה של ארכיטקטורת המוצר למערכת.
ביקורת
ביקורת נרחבת על אימוץ סולם ה-TRL על ידי האיחוד האירופי פורסמה בכתב העת החדשנות, ובה נאמר כי "ההקפדה והתחכום של סולם ה-TRL הצטמצמו בהדרגה ככל שהשימוש בה התפשט מחוץ להקשר המקורי (תוכניות חלל)".
ראו גם
הערות שוליים
- ^ https://web.archive.org/web/20171011071816/https://www.innovation.cc/discussion-papers/22_2_3_heder_nasa-to-eu-trl-scale.pdf
- ^ המדריך לרמת מוכנות טכנולוגית ליישומי חלל [סוכנות החלל האירופית]: https://artes.esa.int/sites/default/files/TRL_Handbook.pdf
27723029רמת מוכנות טכנולוגית