ריינג'ר 2

ריינג'ר 2
	ריינג'ר 2 בהכנות לשיגור
מידע כללי
סוכנות חלל	נאס"א
מפעיל	JPL
תאריך שיגור	18 בנובמבר 1961
משגר	אטלס־אג'ינה B
אתר שיגור	נמל החלל קייפ קנוורל
משימה
סוג משימה	לוויין ניסויי
לוויין של	כדור הארץ
מסלול	מסלול לווייני נמוך
נטייה	33.3°
אפואפסיד	242 ק"מ
פריאפסיד	150 ק"מ
זמן הקפה	89 דקות
משך המשימה	2 ימים
מידע טכני
משקל	304 ק"ג

ריינג'ר 2 (באנגלית: Ranger 2) הייתה משימת ניסוי לגשושית הריינג'ר של נאס"א כחלק מתוכנית ריינג'ר שמטרתה הייתה שליחת גשושיות אל הירח על מנת לקבל תמונות קרובות מפניו. ריינג'ר 2 שוגרה על מנת לבחון את מערכותיה ולבצע מספר תצפיות מדעיות על קרינה קוסמית, שדות מגנטיים, קרינה, חלקיקי אבק וחיפוש אחר "זנב" של גז מימן הנגרר אחרי כדור הארץ.

מבנה החללית

ריינג'ר 2 הייתה שייכת לבלוק 1 של גשושיות הריינג'ר והייתה זהה כמעט לחלוטין לריינג'ר 1. היא הייתה בעלת בסיס משושה ברוחב 1.5 מטרים עליו הורכבו מוטות אלומיניום בצורה חרוטית לגובה 4 מטרים. שני לוחות סולאריים באורך 5.2 מטרים הורכבו על הבסיס ונפרשו לאחר השיגור. אנטנה מתכוונת הורכבה בתחתית הבסיס. הכלים המדעיים ושאר הרכיבים הורכבו על הבסיס ומוטות האלומיניום. הכלים כללו: טלסקופ ליימן־אלפא, מגנטומטר אדי־רובידיום, מנתח אלקטרוסטטי, גלאי חלקיקי אנרגיה לטווח בינוני, שני טלסקופים, תא מיינן לקרינה קוסמית, גלאי אבק קוסמי וסופרי סיניטילציית קרני־X קוסמיות.

מערכת התקשורת כללה אנטנה לטווח רחוק, אנטנה לטווח בינוי ושני משדרים. האנרגיה החשמלית סופקה על ידי שני לוחות סולאריים, סוללה במשקל 53.5 ק"ג ומספר סוללות קטנות על חלק מהכלים. השליטה בגשושית הושגה באמצעות בקר זמן, חיישני ארץ ושמש, גירוסקופים ומנועים קטנים. הטמפרטורה נשמרה בצורה פאסיבית באמצעות לוחות זהב, צבע לבן ומשטחי אלומיניום מלוטשים.

משימה

ריינג'ר 2 שוגרה למסלול חנייה ארצי במסלול לווייני נמוך, אך עקב כשל טכני שלב האג'ינה של המשגר לא הופעל ולכן הגשושית לא הוכנסה למסלולה המתוכנן ונשארה במסלול הנמוך. מסלולה דעך והיא שבה לאטמוספירה ב־20 בנובמבר 1961.