רחל לוברט
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
רָחֶל לוּבּרֶט (Rachel Lubart) היא חוקרת בתחום הביו-פיזיקה, פרופסור בדימוס במחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן. מחקריה של לוברט עוסקים באינטראקציה בין אור לתאים חיים ולאחרונה בתחום בריאות העור.
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה.
פעילות מחקרית
פרופסור רחל לוברט היא פרופסור לביופיזיקה באוניברסיטת בר-אילן. לוברט התחילה את לימודיה באוניברסיטה בשנת 1964 לתואר ראשון בכימיה. משם המשיכה לתואר שני, שאותו סיימה ב-1970. בשנת 1973 היא התחילה את הדוקטורט שלה בחוג לכימיה בבר-אילן והתזה שלה עסקה ב"רמות האנרגיה של מולקולת בנזן בתוך ואקום U.V" בהנחיית ד"ר מ. בריט ופרופ' ה. פרידמן. בשנת 1995 החלה להרצות וב-2012 קיבלה את תואר הפרופסור.[1]
פרופ' לוברט מתעסקת בכמה וכמה תחומי מחקר במעבדתה. הבולטים שבהם: אינטראקציה בין אור גלוי לבין רקמות; שימושים שונים ברמות אור להריגה של חיידקים ובקטריות; וכן טיפול במחלות עור בעזרת ננו-חלקיקים. במשך הקריירה שלה פרופסור לוברט הייתה שותפה במעל ל-120 מחקרים.[2]
פיתוח פורץ דרך של פרופ' לוברט הוא בתחום הקוסמטיקה וה"אנטי-אייג'ינג". לוברט פיתחה במעבדתה קרם עור חדשני אשר מונע קמטים על העור או מטפל בהם. הוא עובד על העיקרון של יחסי החומצה היאלורונית שמתחת לעור. הפיתוח מעלה את כמות החומצה ההיאלורונית שמתחת לעור, ואז המולקולה סופחת מים ומתנפחת ו"מעלימה" את הקמטים. עד לפיתוח זה לא היה בשוק אף קרם שיכול לחדור את העור, כך שהטיפול היה זמני ופחות יעיל. פרופסור לוברט וצוותה שיתפו פעולה עם הקוסמטיקאית חוה זינגבוים על מנת להנגיש את הפיתוח ללקוחות המעוניינים.[3]
מעבדתה והישגיה[4]
פרופ' לוברט עומדת בראש מעבדה במחלקה לכימיה ופיזיקה באוניברסיטת בר-אילן שם התמחתה. מעבדתה עוסקת ב-4 תחומים עיקריים:
חקר מחלות זיהומיות באמצעות אינטראקציה בין אור לרקמות
פרופ' רחל לוברט, מהמחלקה לכימיה ופיזיקה, מתמקדת בעיקר באינטראקציה של אור גלוי לרקמות. כדי לקיים אינטראקציה עם התא החי, האור צריך להיות נספג על ידי כרומופורים תאיים.
לוברט הציעה כי פורפירינים אנדוגניים, ציטוכרומים שבמיטוכונדריה, חלבון פלאבו (flavoproteins), ומערכת אוקסידאז-NADP, יכולים להיות מטרות של אור. תאי כרומופורים תאיים הם פוטוסינתזים המייצרים מיני חמצן תגובתי (ROS) בעקבות הקרנה. באמצעות טכניקת ה"הסיבוב והלכידה" (spin trapping) הוכיחה כי מיני חמצן תגובתי שונים נוצרים בתרביות תאים רבים, כולל עור, שריר, זרע, חיידקים ופטריות, בעקבות הקרנה עם מקורות אור בטווח הנראה והאינפרה אדום.
בעוד אור כולל מיני חמצן תגובתי בכמויות קטנות מעורר פעילות בתא, ריכוזים גבוהים קטלניים לתא, ולכן משמשים להריגת חיידקים. בעוד לייזרים הם כלים בעלי שימושים רבים במעבדה, המאפיינים הספציפיים של אור לייזר (כגון קוהרנטיות וקיטוב) הוכחו על ידי לוברט כלא רלוונטיים עבור אינטראקציה של רקמות עור.
ביו-סימולציה באמצעות מכשיר אור חדשני
לוברט פיתחה מכשיר אור חדש אשר פולט פסים רחבים של אורכי גלים בעוצמות ממוקדות, ובכך הוא מסוגל להפעיל תאים באמצעות היווצרות כמויות קטנות של סוגי חמצן תגובתי ושינויים בהעברת הסידן.
המכשיר שלה נמצא כמחקה את תפקודי אור הלייזר באזור צילום-ביו-גירוי, כגון האצה של התפשטות תאים לריפוי פצעים ולהגברת קצב ההפריה של תאי זרע פגומים. מכשיר האור של לוברט הוא מאושר (ומסומן ב-CE) עכשיו נמצא בשימוש עבור ריפוי פצע קשה, במיוחד עבור חולי סוכרת.
שימוש בעוצמה גבוהה של אור גלוי כדי להרוג חיידקים
לוברט משתמשת גם באור חזק בעוצמה גבוהה (ללא תוספת של פוטוסנטיזים אקסוגניים) כדי להרוג חיידקים ופטריות. לאחרונה היא גם הוכיחה את האפקט הקטלני של עוצמת האור הנראית בעוצמה גבוהה על פתוגנים הנפוצים בדלקת פצעים.
טיפול במחלות עור ובבריאות העור עם ננו-חלקיקים
לוברט והצוות שלה מתעסקים גם בננו-חלקיקים כמקור של רדיקלים של חמצן, לפתוגנים שונים כדי לשפר את השפעת אור קטלני על העור. השילוב של תחמוצות מתכת עם ננו חלקיקים אור נבדק כעת לטיפול באקנה. לחלקיקי תחמוצת מתכת יש גם השפעות רעילות על רקמות. כדי להפחית את הרעילות הזו, לוברט וצוותה מציעים להפקיד אותם על טקסטיל שקוף, למשל; תחבושות, אשר יהיה ניתן לשים על פצעי אקנה לפני קרינת אור גלוי.
פטנטים
על פרופסור לוברט רשומים כ-7 פטנטים, מתוכם 5 אישיים ו-2 שיתופיים:[1]
- ס' רוצ'קינד ור' לוברט: "מכשיר להפיכת התחדשות של סיבי עצב בצד פגוע של חוט השדרה", פטנט אמריקאי מספר 4,966,144 (1990).
- ר' לוברט, "התקן עבור הקרנת אור לתוך רקמות", פטנט אמריקאי מספר 6,379,376 (2002).
- ר' לוברט, "מכשיר אור לשיפור יכולת ההפריה של הזרע", פטנט אמריקאי מספר 6,379,939 (2002).
- ר' לוברט, "שיטה להפעלת תאים ותיקון רקמות תוך שימוש בננו-חלקיקים ואור", 2010 (זמני).
- ר' לוברט, "מכשיר אור להקלה על הכאב", 2010 (זמני)
- ר' לוברט, "שיטה ומכשיר עבור אור גלוי המושרה השפעה 'פוטו-רעלנית' על 'תאי יונקים' (תאי בע"ח שגודלו במעבדה) ומיקרואורגניזמים", 2010 (זמני)
- א. גדנקן, ר' לוברט, א' ליפובסקי, נ' פרקס, י' ניצן. "ציפוי ציפורניים מלאכותיות עם חלקיקי מתכת אוקסיד לייצור מסמרים אנטימיקרוביאליים", 2010 (זמני)
חיים אישיים
רחל לוברט נשואה ואם ל-4 ילדים ומתגוררת בתל אביב.[1]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 תיאור החוקרת לוברט באתר האוניברסיטה, באתר אוניברסיטת בר אילן
- ^ אוסף מאמריה של פרופסור לוברט, באתר Research Gate
- ^ ראיון עם פרופסור לוברט וחוה זינגבוים בתוכנית הבוקר "בוקר בריא" בערוץ 2., באתר יוטיוב, 29.05.17
- ^ תיאור על מעבדתה של פרופ' לוברט., באתר אוניברסיטת בר אילן
30128005רחל לוברט