עמותת "ילדים ישראלים"
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
עמותת ילדים ישראלים הוקמה בשנת 2009 על ידי פעילות ישראליות ומהגרות עבודה, במטרה להיאבק כנגד גירושם של ילדים שנולדו למהגרי עבודה בישראל, ולמען הקניית מעמד אזרחי עבורם. העשייה הציבורית החשובה של העמותה תרמה לשינוי עמדות ומדיניות ציבורית, כולל אימוץ החלטת ממשלה בעניין מתן מעמד לילדים ולבני משפחותיהם, ולפיתוח הדיון הציבורי בזכויות האדם של ילדי מהגרי עבודה בישראל ומשפחותיהם. העמותה פורקה מרצון במאי 2015.
הקמת העמותה והמאבק נגד גירוש ילדים שנולדו למהגרי עבודה בישראל
בתחילת המאה ה-21 התגוררו בדרום תל אביב מהגרי עבודה ממדינות אסיה ומערב אפריקה. קהילת מהגרי העבודה הייתה מורכבת מקהילות שונות ומגוונות, אשר חלקן היו מאורגנות ומלוכדות, ומרבית חבריהן היו משכילים ודוברי אנגלית, ומכורח חייהם כשוהים חסרי מעמד עסקו בעבודות כפיים (מאיר וסלואן, 2016). בשנת 2002 המדינה החלה לפעול להרחקת השוהים חסרי המעמד שבגבולותיה, באמצעות משטרת ההגירה, אך בחרה בשלב הזה שלא להרחיק ילדים ואת אמותיהן. מדיניות זו הובילה לכך שהאוכלוסייה שנותרה בישראל הורכבה ברובה מאימהות חד הוריות, אשר איבדו הרבה מגורמי התמיכה שלהן (מסיל"ה, 2010).
ב-2008 החליטה ממשלת ישראל על הקמת "רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול", בין היתר הוחלט לפרק את משטרת ההגירה ולהעביר את הסמכות לטיפול בשוהים בלתי חוקיים לפקחי רשות האוכלוסין וההגירה בשם "יחידת עו"ז". יחידת עוז החלה לפעול ב-1.7.2009, כאשר תחילת גירוש משפחות המהגרים היה אמור להתחיל חודש לאחר מכן. בתגובה החל מאבק ציבורי נרחב של פעילות ופעילים חברתיים. מי שהפכה למזוהה עם המאבק ולהובילו הייתה רותם אילן. בעקבות פנייה של העמותה בנושא לנשיא המדינה, שמעון פרס זכרונו לברכה, פנה במכתב פומבי לראש הממשלה, בנימין נתניהו, וביקש כי יעצור את גירוש הילדים. שרים וחברי כנסת נוספים, ביניהם שר החינוך, גדעון סער, פעלו אף הם נגד גירוש המשפחות. בתגובה ראש הממשלה הודיע כי הגירוש ידחה.
בשנת 2009 ההתארגנות האזרחית נרשמה כעמותת "ילדים ישראלים" במטרה לקדם את הדרישה להסדרת מעמדם של ילדים אלו. בוועד המנהל של העמותה כיהנו בין היתר גילה אלמגור, אשת החינוך תמי גורדון ואנשי התקשורת אורלי וילנאי וגיא מרוז. המאבק כלל הפגנות של עשרות אלפי תומכים, גיוס תמיכה של אנשי ציבור, תקשורת רבה ועבודה קהילתית תמיכתית עם המשפחות עצמן. בעקבות פעילות העמותה באוגוסט 2010 התקבלה החלטת ממשלה 2183 להענקת מעמד תושבות לילדי מהגרים והוריהם. החלטת הממשלה חלה על ילדים שהיו רשומים ללימודים לכיתה א' בשנת הלימודים שהחלה בחודש ספטמבר 2010, או שסיימו את לימודיהם בשנת הלימודים שקדמה להחלטה. בנוסף הותנתה קבלת המעמד בכך שהילד דובר עברית; שוהה בישראל לפחות חמש שנים ברצף ונולד בה או נכנס אליה בטרם מלאו לו 13 שנים; ושהוריו נכנסו לישראל באשרה וברישיון מסוגים מסוימים. כ-700 משפחות עמדו בקריטריונים שנקבעו בהחלטת הממשלה והגישו בקשות לקבלת מעמד.
עמותת "ילדים ישראלים" המשיכה ללוות את המשפחות בהליך קבלת המעמד, כולל הגשת מאות עררים עבור משפחות שבקשתן נדחתה. בפברואר 2014 שר הפנים, גדעון סער אישר 221 משפחות שטרם קיבלו תשובה בעניינן ושהארגון פעל להסדרת מעמדן. עד שנת 2014 אילן שימשה כמנכ"לית הארגון "ילדים ישראלים". ב-2014 עמותת ילדים ישראלים התמזגה עם האגודה לזכויות האזרח בישראל על מנת להרחיב את פעילות הארגון לתמיכה בילדים נוספים שזכויותיהם נפגעות.
העמותה פורקה מרצון במאי 2015.
פרסים והוקרה
- 2010 - קבלת פרס דרור לשינוי חברתי.
- 2014 - קבלת פרס גלנטר למנהיגות חברתית.
- 2014 - קבלת תעודת הוקרה מהקונגרס האמריקאי.
- 2015 - קבלת אות יקירת מגני זכויות אדם של הקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא לשנת 2015.
הוקרה למנכ"לית העמותה
- 2010 - נבחרה לאחת מחמישים הנשים המשפיעות של ליידי גלובס.
- 2010 - נבחרה לאחת מחמשת מנהיגי העתיד על פי דמרקר.
- 2010 - נבחרה לאשת השנה של כלכליסט באחריות חברתית על פי בחירת הקהל.
- 2011 - נבחרה לאחת משלושים המנהיגים מתחת לגיל 30 של מגזין טיים אאוט.
- 2015 - נבחרה לאחת מחמישים הפעילים החברתיים החשובים של השנה על פי ידיעות אחרונות.
קישורים חיצוניים
- עמותת "ילדים ישראלים", באתר "גיידסטאר ישראל"
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "עמותת "ילדים ישראלים"".
