רופוס קינג

רופוס קינג
Rufus King

רופוס קינג
לידה	24 במרץ 1755 סקארבורו שבמיין
פטירה	29 באפריל 1827 (בגיל 72) ג'מייקה שבניו יורק
מדינה	ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הפדרליסטית
בת זוג	מרי אלסופ קינג
שגריר ארצות הברית לבריטניה ה־3 20 במאי 1796 – 16 במאי 1803 (7 שנים) → תומאס פינקני ג'יימס מונרו ←

רופוס קינג (באנגלית: Rufus King;‏ 24 במרץ 1755 – 29 באפריל 1827) היה עורך דין, פוליטיקאי ודיפלומט אמריקאי. הוא היה הנציג של מסצ'וסטס לקונגרס הקונטיננטלי. הוא השתתף גם בוועידת החוקה והיה מהחותמים על החוקה של ארצות הברית. הוא כיהן כסנאטור מטעם מדינת ניו יורק, והיה השגריר בבריטניה בממשלו של ג'ון קווינסי אדמס. כמו כן, היה מועמד מטעם המפלגה הפדרליסטית לסגנות הנשיאות (1804 ו-1808) ומאוחר יותר לנשיאות (1816).

ביוגרפיה

שנות נעוריו

הוא נולד ב-24 במרץ 1755, בסקארברו, מיין, שאז הייתה חלק ממסצ'וסטס. הוא היה בנם של איזבלה בראגדון וריצ'רד קינג, חקלאי עשיר שהתיישב קרוב לפורטלנד, והרוויח הון עד 1755. בעקבות קנאת שכניו, התחילו להתגלות בעיות כספיות, וכשחוק הבולים של 1765 עבר, אספסוף תקף את ביתו והשמיד את רוב הרהיטים שלו. אף אדם לא נענש על כך, וכעבור שנה האספסוף שרף את החווה שלו. ג'ון אדמס הזכיר את הנושא בדיונים בוועידת החוקה. ריצ'רד קינג תמך בבריטניה, אולם בניו תמכו באמריקנים.

חינוך, קריירה והתחלת הדרך בפוליטיקה

קינג למד באקדמיית המושל במיין, ולאחר מכן באוניברסיטת הרווארד, שאותה סיים ב-1777. הוא החל ללמוד משפטים, אולם הפסיק את לימודיו ב-1778 כשהתנדב למיליציה במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית. הוא מונה לדרגת רב-סרן, ועזר לגנרל סאליבן.

לאחר הקרב, חזר קינג ללימודיו. הוא הוסמך לעריכת דין ב-1780 והתחיל לעסוק בכך. הוא נבחר לאספה של מסצ'וסטס ב-1783, וחזר לשם בכל שנה עד 1785. מסצ'וסטס שלחה אותו אל קונגרס הקונפדרציה בין 1784 ל-1787. הוא היה בין הצירים הצעירים ביותר באספה.

פוליטיקה (ועידת החוקה)

ב-1787, קינג נשלח לוועידת החוקה בפילדלפיה. למרות גילו הצעיר, הוא היה נואם מבריק והשפיע עליה רבות. יחד עם ג'יימס מדיסון, הוביל קו לאומי תקיף ונכח בכל ישיבה. הוא עצמו הגיע לוועידה ללא רצון לשנות את תקנון הקונפדרציה, אולם במהלך הוועידה השתנו עמדותיו. הוא עבד עם ויליאם סמואל ג'ונסון, ג'יימס מדיסון ואלכסנדר המילטון כדי להכין את הטיוטה הסופית של חוקת ארצות הברית. החוקה נחתמה ב-17 בספטמבר, והמדינות נאלצו לאשרר אותה. לאחר החתימה על החוקה, קינג חזר הביתה, ניסה לשכנע את מדינתו לאשרר אותה, והתכונן להיבחר לסנאט. 187 נציגים אשררו את החוקה, לעומת 168 שהתנגדו. לאחר שהחוקה אושררה, הפכה מסצ'וסטס למדינה השישית שאשררה אותה.

פוליטיקה (אחרי ועידת החוקה)

לאחר ניסיונו בוועידת החוקה, קינג החליט לנטוש את לימודי המשפטים שלו לטובת מעבר לניו יורק, בשכנועו של המילטון. הוא נבחר לאספה של ניו יורק ב-1789. ב-1795, תמך בהמילטון בנוגע להסכם ג'יי עם בריטניה, ופרסם מאמרים בשם בדוי בזכות ההסכם. הוא נבחר מחדש לסנאט ב-1795, אולם התפטר ב-23 במאי 1796, כדי להתמנות לשגריר בבריטניה בממשלו של ג'ורג' וושינגטון.

קינג חזר לפוליטיקה, בהתחלה ללא הצלחה, אולם אחר כך חזר לסנאט. באפריל 1804, ניסה להיבחר לסנאט אולם לא הצליח. מאוחר יותר, וב-1808, קינג וחברו, צ'ארלס קוטוורת' פינקני, היו מועמדים פדרליסטיים לסגנות הנשיאות ולנשיאות, בהתאמה, אולם נוצחו בקלות. ב-1812) ניסה קינג, במהלך הוועידה המפלגתית הפדרליסטית, לבחור במועמד נשיאותי באותה השנה, אולם הניסיון נכשל. רבים רצו שקינג יהיה המועמד, והוא זכה ל-2% מהקולות. לאחר מכן נבחר שוב לסנאט ב-1813. באפריל 1816 ניסה להיבחר למושל ניו יורק והפסיד לדניאל תומפקינס. בסתיו של אותה השנה, נבחר להיות המועמד הנשיאותי מטעם המפלגה הפדרליסטית, אולם הפסיד שוב, הפעם לג'יימס מונרו, שסגנו היה תומפקינס. קינג היה המועמד הפדרליסטי האחרון לפני קריסת המפלגה. כשניסה להיבחר שוב לסנאט ב-1819, הוא היה המועמד הפדרליסטי על אף שהמפלגה כבר התפרקה והיה לה רק מיעוט קטן במועצה המחוקקת. אולם בגלל הפיצול בקרב הדמוקרטים-רפובליקנים, לא נבחר יורש לתפקיד, והמשרה נשארה פנויה עד ינואר 1820. כיוון שהדמוקרטים-רפובליקנים ניסו למשוך את הפדרליסטים לשעבר לתמוך בהם בבחירות לתפקיד מושל ניו יורק באפריל 1820, שני הפלגים של הדמוקרטים-רפובליקנים תמכו בקינג, שכיהן שוב בסנאט עד 4 במרץ 1825. במהלך כהונתו בסנאט, המשיך להתנגד בעבדות, וטען שהיא מנוגדת לחוקה ולהכרזת העצמאות. הוא נאם נגד צירופה של מיזורי כמדינת עבדות ב-1820.

לאחר שתקופת כהונתו השנייה בסנאט הסתיימה, קינג מונה להיות השגריר בבריטניה שוב, הפעם תחת הנשיא ג'ון קווינסי אדמס אולם נאלץ לפרוש כעבור כמה חודשים בגלל מצב בריאותי רעוע. לאחר מכן פרש מחיים ציבוריים.

כתב המינוי לשגרירות של קינג ב-1825

דיפלומט

קינג היה שגריר בחצר המלוכה הבריטית בין 1796 ל-1803, ושוב בין 1825 ל-1826. למרות שהיה פדרליסט מובהק, תומאס ג'פרסון שמר עליו בתפקידו עד שקינג ביקש שחרור. בתקופתו, קינג הצליח להשיג הסכם יחסים ידידותיים עם בריטניה (עד ההחמרה ביחסים ב-1805). בנוסף, הוא הצליח להגיע לפשרה והעביר את הסכם ג'יי בין שתי המדינות. קינג התנגד להגירה האירית לארצות הברית עקב המרד האירי של 1798. ב-13 בספטמבר 1798, במכתב לדוכס מפורטלנד, טען קינג שהאירים עלולים להיות הרסניים במסגרת הדמוקרטיה האמריקנית. בנוסף, הוא היה בקשר הדוק עם פרנסיסקו מירנדה, המהפכן הדרום אמריקאי, ואיפשר לו להיכנס לארצות הברית ולגייס תמיכה בניסיונו לחולל הפיכה בוונצואלה.

דיוקן שמן של קינג (1818)

התנגדות לעבדות

קינג התנגד לעבדות ולסחר העבדים באופן תקיף מבחינה מוסרית. הוא הצליח להעביר החלטה בקונגרס שמנעה את הרחבת העבדות לצפון מערב המדינה. בנוסף, הוא היה מוכן לסבול את קיומה של העבדות עד שיהיה אפשר לשחרר את העבדים, ולא לחץ על העניין. בוועידה החוקתית, הוא טען שהתנגדותו לעבדות נובעת מהיתרון הפוליטי והכלכלי שנתנה לדרום, אולם הוא היה מוכן להתפשר על כך מסיבות פוליטיות.

ב-1817, הוא תמך בהעברת חוק בסנאט שיבטל את סחר העבדים הפנימי, וב-1819, התנגד להנהגת העבדות במיזורי. ב-1819, טיעוניו היו פוליטיים, כלכליים והומניטריים. הרחבת העבדות, לטענתו, תשפיע על עקרונות החופש והחירות. לאחר פשרת מיזורי המשיך לתמוך בשחרור הדרגתי של העבדים.

ספרייה

בעת מותו ב-1827, קינג החזיק ב-2,200 ספרים שונים. בנו ירש את הספרייה ושמר עליה עד מותו ב-1867. הספרים הלכו לנכדו של קינג, ונשארו בפנסילבניה עד שנתרמו למחלקת ההיסטוריה של ניו יורק ב-1906.

קינג מת ב-29 באפריל 1827, ונקבר בביתו בג'מייקה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רופוס קינג בוויקישיתוף

• רופוס קינג באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• רופוס קינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• רופוס קינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35578740רופוס קינג