זקרפטיה
מבט על העיר רחיב | |
מדינה | אוקראינה |
---|---|
מושל | גנדי מוסקל |
מחוז משנה במחוז | 13 + 5 ערי מחוז |
ערים במחוז | 11 |
בירת המחוז | אוז'הורוד |
שפה רשמית | אוקראינית ובנוסף הונגרית במספר כפרים באזור מוקצ'בו שבמחוז |
שטח | 12,777 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ צפיפות | 97.2 נפש לקמ"ר (2006) |
http://www.carpathia.gov.ua | |
מחוז זקרפטיה (באוקראינית: Закарпатська область - "זקרפטסקה אובלאסט", בהונגרית: Kárpátontúli terület או Kárpátalja, ברוסינית: Подкарпатьска област, בסלובקית: Zakarpatská oblasť; ידוע גם כטרנסקרפטיה, קרפטורוס בפי תושבי המחוז או רותניה הקרפטית) הוא מחוז במערב אוקראינה. העיר העיקרית במחוז היא אוז'הורוד. ערים חשובות אחרות הן מוקצ'בו, ברהובה, חוסט וצ'ופ.
האזור נודע בעבר כרוס הקרפטית או רותניה הקרפטית או רוסינסקו, ומשתרע על שטח של כ-12,800 קמ"ר.
היסטוריה
זקרפטיה הייתה חלק מאוסטרו-הונגריה עד סוף מלחמת העולם הראשונה. אז עברה בין רומניה והונגריה בשנים 1918–1919. לבסוף צורף המחוז לצ'כוסלובקיה שהוקמה באותה עת יחד עם בוהמיה, מוראביה וסלובקיה. על פי ההסכמות של בוררות וינה הראשונה מ-2 בנובמבר 1938, השתלטה הונגריה על האזור. לאחר שחרורה ב-1944 בידי הסובייטים, זקרפטיה שוב הייתה לחלק מצ'כוסלובקיה אך הוענקה לברית המועצות בידי ממשלתו של קלמנט גוטוואלד כחלק מהרפובליקה הסובייטית האוקראינית ביוני 1945. לאחר התפרקות ברית המועצות נותר המחוז באוקראינה העצמאית, אף על פי שעלו דרישות במחוז מצד חלק מהתושבים לחזרה לצ'כוסלובקיה, מה שהפך בלתי ישים עם התפרקותה של זו האחרונה.
דמוגרפיה
אוכלוסיית החבל נאמדת ב-1,243,400 נפש נכון לשנת 2009. על פי מפקד האוכלוסין של אוקראינה שנערך בשנת 2001 במחוז מתגוררים 1,254,614 תושבים. כ-80.5% הם אוקראינים אתניים, 12.1% הונגרים, 2.6% רומנים, 2.5% רוסים, 1.1% צוענים, 0.5% סלובקים ו-0.3% גרמנים. מועדונים, בתי ספר ומרכזי תרבות פועלים עבור כל אחת מהקהילות בשפתה. על אף שבמפקד האוכלוסין של 2001 לא נכללה האפשרות לבחור בלאום הרוסיני[1] ציינו 10,100 משתתפים במפקד את עובדת היותם רוסינים. ב 7 במאי 2007 המועצה של המחוז הכירה ברוסינים כמיעוט לאומי במחוז, עם זאת אוקראינה עצמה לא מכירה בלאום הרותני. בזקרפטיה שוכנים כ-14,000 צוענים, רוב צועני אוקראינה.
לאום | אוכלוסייה על פי מפקד אוכלוסין 2001 | אוכלוסייה באחוזים על פי מפקד אוכלוסין 2001 | אוכלוסייה על פי מפקד אוכלוסין 1989 | אוכלוסייה באחוזים על פי מפקד אוכלוסין 1989 | אוכלוסייה על פי מפקד אוכלוסין 1880 | אוכלוסייה באחוזים על פי מפקד אוכלוסין 1880 |
אוקראינים | 1,010,100 | 80.5 | 976,749 | 78.4 | ||
הונגרים | 151,500 | 12.1 | 155,711 | 12.5 | 105,343 | 25.7 |
רוסים | 31,000 | 2.5 | 49,456 | 4 | ||
רומנים | 32,100 | 2.6 | 29,485 | 2.4 | 16,713 | 4.1 |
צוענים | 14,000 | 1.1 | 1 | |||
רוסינים | 10,100 | 0.8 | 244,742 | 59.8 | ||
צ'כים וסלובקים * | 5,600 | 0.5 | 0.6 | 8,611 | 2.1 | |
גרמנים | 3,500 | 0.3 | 0.3 | 31,745 | 7.8 | |
אחרים | 1,817 | 0.5 |
- * במפקדים של 2001 ו-1989 המספרים מתייחסים לסלובקים בלבד.
- ** לגבי כל המפקדים מתייחס לאזורים השייכים למחוז זקרפטיה.
יהודים
עדויות כתובות ראשונות להימצאות של יהודים באזור קיימות החל מהמאה ה-17. בעקבות פרעות חמלניצקי היגרו יהודים לחבל. בסוף הרבע הראשון של המאה ה-18 נספרו בחבל כ-450 יהודים השייכים לכ-100 משפחות. לאחר חלוקת פולין של שנת 1772 והפיכתה של גליציה לחלק מאוסטריה גבר זרם המהגרים היהודים מגליציה. במהלך מלחמת העולם הראשונה גרמה ההתקפה הרוסית לגל פליטים יהודים מגליציה ויותר מאוחר בעקבות פלישת רומניה לדרומה של טרנסילבניה גל נוסף של פליטים יהודים הגיע מדרום.
בשנת 1924 הוקמה גימנסיה עברית במוקצ'בו שבראשה עמד חיים קוגל וכעבור עשור בשנת 1934 הוקמה גימנסיה עברית נוספת באוז'הורוד.
כמאה אלף יהודים התגוררו בחבל במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20, עד גירושם באביב 1944 לאושוויץ. עוד לפני כן בקיץ 1941 גורשו על ידי הונגריה כ-20 אלף יהודים בעלי אזרחות זרה[2] מהחבל לגליציה ומרביתם נמסרו לאיינזצגרופן בקמניץ-פודולסקי, כ-15 אלף מהם נרצחו ביריות במשך 3 ימים בסוף 1941. באפריל 1944 הוקמו 17 מחנות ריכוז עיקריים בחבל בהם הוחזקו 144,000 יהודים. החל מ-15 במאי 1944 עד ה-7 ביוני גורשו בכל יום 14,000 יהודים מהגטאות הללו לאושוויץ. רוב יהודי החבל נספו בשואה.
כיום מתגוררים כמה מאות יהודים בחבל, בעיקר בערים חוסט, מוקצ'בו, ואוז'הורוד.
שנה | עורכת המפקד | מספר יהודים שנמנו | אחוז מכלל האוכלוסייה |
1910* | אוסטרו-הונגריה | 129,000 | 15.21 |
1921 | צ'כוסלובקיה | 93,023** | 15.28 |
1930 | צ'כוסלובקיה | 102,542 | כ-15 |
1941 | הונגריה | 146,199 | 14.2 |
- האזורים שנכללו במפקדים שונים במעט ממפקד למפקד בהתאם למדינה שבריבונותה ישב המחוז.
- * כולל דרום מרמורש וחלקו הדרומי של אזור אוגוצ'ה.
- ** על פי[3] מספר היהודים במפקד של 1921 היינו 93,341.
אזור | יישוב | אחוז היהודים מכלל האוכלוסייה | כלל האוכלוסייה |
אונגוור | אונגוור (אוז'הורוד) | 13.4 | 16,919 |
אונגוור | שאר האזור | 8.5 | 145,170 |
ברג | ברגסז (ברהובו) | 30.2 | 12,933 |
ברג | מונקאץ' (מוקצ'בו) | 44.4 | 17,275 |
ברג | שאר האזור | 10.7 | 206,403 |
אוגוצ'ה | כל האזור | 12.9 | 91,755 |
מרמורש | מרמורשסיגט (סיגט) | 37.4 | 21,370 |
מרמורש | שאר האזור | 17.2 | 336,335 |
כל זקרפטיה | כל החבל | 15.21 | 848,000 |
כלכלה
כלכלת המחוז מבוססת בעיקרה על סחר עם המדינות השכנות, תיירות (בעיקר תיירות פנים), גידול גפנים ליין ויערנות. עוד בתקופת ברית המועצות הוקמו תחנות מעבר לסלובקיה והונגריה בצ'ופ וטרסבה שפועלים גם כיום.
גאוגרפיה
זקרפטיה ממוקמת בדרומה של מערב אוקראינה. המחוז גובל בצפונו במחוז איוונו-פרנקיבסק ובמחוז לבוב שבאוקראינה, בפינתו הצפון מערבית גובל המחוז בפרובינציית פודקרפאטי של פולין, במערב בקרבת נהר אוּז', גובל המחוז במחוז פרשוב ומחוז קושיצה של סלובקיה, בדרום מערב בקרבת נהר טיסה גובל המחוז במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג של הונגריה, בדרום בקרבת נהר טיסה גובל המחוז במחוז סאטו מארה ובמחוז מרמורש שברומניה.
המחוז נמצא כולו בהרי הקרפטים ושטחו הוא 12,777 קמ"ר. המרחק ממזרח למערב המחוז הוא 184 ק"מ ואילו מהצפון לדרום 80 ק"מ.
חלוקה אדמיניסטרטיבית
המחוז מחולק ל-13 מחוזות משנה ו-5 ערים הכפופות ישירות למחוז: ברהובה, צ'ופ, חוסט, מוקצ'בה ובירת המחוז אוז'הורוד. במחוז 11 ערים, 19 עיירות ו-579 כפרים.
רשימת 13 מחוזות משנה שבמחוז:
- אזור ברהובה
- אזור אירשבה
- אזור חוסט
- אזור מיז'היריה
- אזור מוקצ'בו
- אזור פרצ'ין
- אזור רחיב
- אזור סבליאבה
- אזור טייצ'יב
- אזור אוז'הורוד
- אזור וליקי ברזני
- אזור וולווטס
- אזור וינוהרדיב
עיר/עיירה | מספר תושבים |
אוז'הורוד | 116,400 |
מוקצ'בו | 93,738 |
חוסט | 31,083 |
וינוהרדיב | 27,600 |
ברהובה | 24,274 |
רחיב | 17,000 |
סבליאבה | 16,217 |
טייצ'יב | 9,256 |
מיז'היריה | 9,133 |
אירשבה | 9,000 |
וליקי ביצ'קיב | 8,920 |
סולוטבינו | 8,774 |
דוּבוֹבה | 8,745 |
וליקי לוצ'קי | 8,540 |
צ'ופ | 8,436 |
אילניציה | 8,420 |
בושטינה | 8,091 |
-
מכרה מלח הנמצא בעיר סולוטבינו שבמחוז
-
כנסיית עץ עתיקה בקולודנה שבאזור טייצ'יב
-
טירת מונקץ'
-
בית הכנסת באונגוואר, אחד הגדולים בחבל (כיום משמש כקונסרבטוריון)
בתרבות
משרד החינוך והמדע של זקרפטיה הפיק בשנות שנות ה-90 דף לקידום התיירות בעברית. העברית הקלוקלת והתעתיקים התמוהים עוררו שעשוע רב עד כדי פרסום בעיתונות[4].
ראו גם
לקריאה נוספת
- שלמה יעקב גרוס, י' יוסף כהן (עורכים), ספר מארמארוש: מאה וששים קהילות קדושות ביישובן ובחורבנן, תל אביב, בית מארמארוש, תשמ"ג.
- Eden, Joseph, The Jews of Kaszony, Subcarpathia, New York: self-publishing, 1988.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זקרפטיה |
הערות שוליים
- ^ האפשרות לבחור בלאום הרותני לא נכללה במפקד האוכלוסין בשל העובדה שאוקראינה לא מכירה ברוסינים כלאום נפרד אלא כקבוצה אתנית המהווה חלק מהלאום האוקראיני.
- ^ רוב בעלי האזרחות הזרה היו שייכים למשפחות שהתגוררו באזור במשך 50–100 השנים שקדמו לגירוש.
- ^ The Jews of Kaszony, Subcarpathia by Joseph (Einczig) Eden.
- ^ https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/16/ART1/070/625.html
מחוזות אוקראינה | ||
---|---|---|
אודסה • איוואנו-פרנקיבסק • דונצק 1 • דניפרופטרובסק • ווהלין • ויניצה • ז'יטומיר • זפוריז'יה 1 • זקרפטיה • חמלניצקי • צפון חרסון 2 • חרקוב • טרנופול • לבוב • לוהנסק 1 • מיקולאייב • סומי • פולטבה • קייב • קירובוהראד • צ'רנוביץ • צ'רניהיב • צ'רקאסי • רובנו | ||
רפובליקה אוטונומית: קרים 1 • ערים בעלות מעמד מיוחד: קייב • סבסטופול 1
הערות: 1מחוז זה נכבש בידי רוסיה וסופח אליה באופן חד-צדדי. 2מחוז חרסון נכבש בידי רוסיה וסופח אליה באופן חד-צדדי, אך כעבור חודשיים חזר חלקו הצפוני של המחוז לשליטה אוקראינית. |
32020773זקרפטיה