רונית פנקס קרמרסקי

רונית פנקס קרמרסקי היא פרופסור לנוירוביולוגיה. חברת סגל בפקולטה למדעי החיים, בית הספר לנוירוביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה וכן חברת בית ספר סגול למדעי המח, באוניברסיטת תל אביב ומכהנת כראשת בית הספר לנוירוביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה.

תחומי המחקר של פנקס קרמרסקי עוסקים בהבנת העברת סיגנלים בתוך תאים המובילים לחלוקה/מוות/שרידות וכן בחקר התהליך האוטפאגי (תהליך בו התא מפרק מרכיבים עצמיים) ומעורבות תהליכים אלה במחלות נוירודגנרטיביות ובמחלת הסרטן.

מחקרה

במחקריה היא עוסקת בפיתוח גישות חדשניות לטיפול בסרטן. היא חקרה שלושה חלבונים התורמים להתפתחות של יותר מ-50% מסוגי הסרטן: Ras, ErbB ונוקלאולין. שני החלבונים הראשונים הם מחוללי סרטן התורמים גם לגדילתם של תאים באופן כללי, והחלבון השלישי הידע היה מועט יותר. במחקרים קודמים גילתה כי אינטראקציה בין שלושת החלבונים תורמת לגדילה בלתי מבוקרת של תאים המאפיינת גידולים סרטניים. השפעת האינטראקציה בין שלושת החלבונים עולה על השפעתו של כל חלבון בנפרד. בנוסף מצאה במחקרים כי עיכוב של האינטראקציה הזו על ידי שימוש בחומרים המעכבים שניים מהחלבונים הללו הינו יעיל יותר מאשר עיכוב פעילותם של כל אחד מהחלבונים בנפרד. בנוסף עסקה באפיון התהליכים המולקולריים שבהם מעורבים חלבונים אלה כדי להבין כיצד ניתן יהיה לעכב את פעילותם.

במחקר שיצא ב-2015 התגלה כי התרופה FTS, שמעכבת את אחד משלושת החלבונים המדוברים, Ras, אינה רק מדכאת גדילת תאים אלא גם מעורבת בהצלתם ממוות על ידי הפעלת התהליך האוטופאגי, תהליך האחראי לשמירת איזון בין פירוק לסינתזה של חלבונים ואברונים פגומים ו/או לא נחוצים לתא ומחזור של תוצרי הפירוק. תוצאה זו עומדת בניגוד ליכולת התרופה לעכב גדילת תאים ולכן היא פחות יעילה לבדה לשימוש בטיפולים עתידיים. בעקבות התגלית נערכו ניסיונות לעכב את יכולת הצלה הזאת על ידי שילובים עם תרופה נוספת שחוסמת את התהליך האוטופאגי או מעכבת את פעילות החלבונים האחרים. הטיפול המשולב נמצא כיעיל יותר מטיפול עם כל תרופה לחוד.

על מחקרה זה קיבלה מלגה בשנת 2019 מהאגודה למלחמה בסרטן.

קישורים חיצוניים

• רונית פנקס קרמרסקי בגוגל סקולר

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36575370רונית פנקס קרמרסקי