רוברט פאלקו
 | |
| פאלקו (משמאל) | |
| לידה |
26 בפברואר 1882 פריז, הרפובליקה הצרפתית השלישית |
|---|---|
| פטירה |
14 בינואר 1960 (בגיל 77) פריז, הרפובליקה הצרפתית הרביעית |
| מדינה |
צרפת |
רוברט פאלקו (בצרפתית: Robert Falco; 26 בפברואר 1882 – 14 בינואר 1960) היה שופט יהודי-צרפתי במשפטי נירנברג.
ביוגרפיה
פאלקו נולד בפריז למשפחה יהודית. סבא רבא שלו קיבל עיטור מידי לואי פיליפ, מלך הצרפתים ב-1831, וסבו מצד אמו אלפרד-פיליבר אלדרופה (אנ') עבד כאדריכל עבור לאופולד השני, מלך הבלגים וגוסטב דה רוטשילד (אנ'). אביו לחם במלחמת צרפת–פרוסיה, שבגינה מונה לחבר בלגיון הכבוד, ולאחר מכן הפך לנשיא בית המשפט למסחר בפריז.
לאחר תום לימודי המשפטים שלו עבד פאלקו מ-1903 כעורך דין. בשנת 1907 קיבל את הדוקטורט שלו בעבודה על החובות והזכויות של קהל התיאטרון.
מאוחר יותר מונה לשופט בבית המשפט לערעורים בפריז (אנ'). הוא פוטר מתפקיד זה ב-1940 בגלל מוצאו היהודי.[1]
במהלך ההכנות למשפטי נירנברג ביוני 1945, הוא ייצג בלונדון את צרפת יחד עם אנדרה גרוס, פרופסור למשפט בין-לאומי, בוועידה הבין-לאומית למשפטים צבאיים, והיה אחד מהכותבים המרכזיים של אמנת לונדון שמכוחה פעל בית הדין הצבאי הבין-לאומי. הוא היה אחד משני השופטים הצרפתיים במשפט ושימש כממלא מקומו של אנרי דונדייה דה ואבר.
הוא זכה בצלב המלחמה ומונה למפקד לגיון הכבוד. הוא מת בפריז ב-1960.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Les magistrats de la Cour de cassation au procès de Nuremberg, Cour de cassation, 30 בספטמבר 2016
38552966רוברט פאלקו